E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא - קובץ מוגדל

יצא לאור אי"ה לכבוד

יום הבהיר י"א ניסן-חגה"פ ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ג' ניסן ה'תשע"ח

ש"פ דברים - שבת חזון - תשס"ג
שיחות
תענית חתן בפורים קטן [גליון]
הרב יוסף שמחה גינזבורג
רב אזורי - עומר, אה"ק

אודות מה שהתיר הרבי לחתן להתענות בפורים קטן תשי"א ('תורת מנחם - התוועדויות' (ב) תשי"א ח"א עמ' 252, וזאת לפי פניית החתן, ראה סיפורו בס' 'מקדש ישראל' עמ' 91), הקשה הרב גבריאל ציננער שליט"א בעהמ"ח 'נטעי גבריאל' בגליון תתנו עמ' 15 מדברי שו"ע אדה"ז סי' תכט סי"ז על תענית באסרו-חג-המצות "ואיסור זה אינו אלא מנהג, אבל מעיקר הדין אין איסור כלל להתענות בו, אלא שהמונע הרי זה משובח", וא"כ כאן שמניעת התענית היא מדינא (כדעת רוב הראשונים שזו מסקנת הגמרא במגילה דף ו, ב), וכפסק השו"ע והרמ"א סי' תרצז ס"א, איך ניתן להחמיר ולהתענות. וראיתי מש"כ הריד"ק שי' על זה ב'כפר חב"ד' גיליון 1034 עמ' 14 ובגליון תתנז עמ' 27.

ולכאורה מחוורתא, דאף שפסקו לנהוג כך למעשה, אין הכוונה שהתענית אסורה מדינא, שהרי כבר כתב מהר"ם מרוטנבורג (במרדכי מגילה פ"א סי' תשפד) וכן הביא בביאור הגר"א (סי' תקסח ס"ז) שמסקנא זו היא רק ע"פ מגילת תענית, והרי קיי"ל (ר"ה יט, ב; טושו"ע סי' תקעג) ש"בטלה מגילת תענית", וכן הקשה בס' פתחי תשובה, הובא בס' ארחות חיים להרה"צ מספינקא סי' תרצז, ונשאר בצ"ע. אך הגר"א בסי' זה לא נחלק כלל על השו"ע והרמ"א, ומסתבר שרק נהגו כן לחומרא, ע"ד מניעת תענית חתן ביום ט"ו בשבט שכתב המג"א סי' תקעג ס"א "כיוון שמוזכר בגמרא", אף שבגמרא אין איסור בזה כלל, ולכן גם מניעה זו "אינה אלא מנהג". וע"ע.

שיחות
הפירוש במחז"ל "ת"ח נוקם ונוטר כנחש"
הרב מרדכי מנשה לאופר
שליח כ"ק אדמו"ר - אשדוד, אה"ק

בהתוועדויות תשד"מ כרך ג' עמ' 2091 מביא כ"ק מחז"ל (יומא כב, סע"ב ואילך) "כל תלמיד חכם שאינו נוקם ונוטר כנחש כו'" ומבארו:

"אמנם מדגישים "כנחש", "שכל המינין נטעמין לו טעם אחד", טעם עפר (פרש"י חוקת כא, ו), וענינו בנמשל - שאין לו שום פניה והנאה (טעם) אישית מנקימה ונטירה זו, אלא עושה זאת אך ורק בשביל "כבוד התורה", אבל אעפ"כ, סוכ"ס תנועת הנפש שלו היא באופן ד"נוקם ונוטר'". ע"כ.

ולהעיר שכן הובא בחידושי מהר"צ חיות לשבת סג, א: "ושמעתי לפרש ע"ד שאמרו חז"ל (תענית ח, א. ערכין טו, ב) דשואלים לנחש מה הנאה יש לו בנשיכתו לאדם אחרי דעפר לחמו. וכן הת"ח צריך להתנהג במדה זו דנקימה ונטירה רק לכבוד התורה ולא לצרכו ולהנאת עצמו".

וכן פירש ר"י אייבשיץ ב'יערות דבש' דרוש טו לי"א טבת ד"ה "והנה": כי ת"ח ראוי לנקום ולנטור מה שהוא לכבוד המקום ותורתו. אבל באופן שלא יהיה לו משום כך שום דבר נגיעה לכבודו בשום אופן, כנחש שנושך מבלי הנאה כלל. אבל אם נוקם ונוטר בשביל כבודו והנאתו אין זה תלמיד חכם כו'.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
שיחות
אגרות קודש
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות