E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא - קובץ מוגדל

יצא לאור אי"ה לכבוד

יום הבהיר י"א ניסן-חגה"פ ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ג' ניסן ה'תשע"ח

ש"פ דברים - שבת חזון - תשס"ג
רמב"ם
בדין כפרה על מצות עשה
הרב משה בנימין פערלשטיין
מנהל מתיבתא ליובאוויטש ד'שיקאגא

ברמב"ם פ"א מהל' תשובה הל' ב איתא: "אע"פ שהתשובה מכפרת על הכל, ועצמו של יוה"כ מכפר, יש עבירות שהן מתכפרים לשעתן, ויש עבירות שאין מתכפרים אלא לאחר זמן. כיצד, עבר אדם על מצות עשה שאין בה כרת ועשה תשובה, אינו זז משם עד שמוחלין לו, ובאלו נאמר שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם". ע"כ.

ובהלכות מעשה הקרבנות פ"ג הל' יד כתב: "ומתודה על חטאת עון חטאת, ועל אשם עון אשם, ועל העולה מתודה עון עשה ועון לא תעשה שניתק לעשה". ובהל' טו ממשיך: "כיצד מתודה: אומר חטאתי עוויתי פשעתי ועשיתי כך וכך וחזרתי בתשובה לפניך וזו כפרתי". ע"כ.

והנה כשמעיינין בב' דברי הרמב"ם אלו, צריכים ביאור מהו גדרו של הקרבן עולה בנוגע לכפרת מצות עשה, דבהל' תשובה משמע שאחר התשובה אין עוד כלום, ואדרבא, עליהם נאמר "ארפא משובותיכם". ובהל' מעה"ק משמע דבעינן קרבן, ועל הקרבן אומרים "וזו כפרתי". והנה, בענין זה מצינן סוגיא בגמרא מס' זבחים דף ז, ב ושם איתא: "ואמר רבא עולה דורון היא. היכי דמי, אי דליכא תשובה וכו', ואי דאיכא תשובה (למה לי עולה), התניא עבר על מצות עשה ושב לא זז משם עד שמוחלין לו, אלא ש"מ דורון הוא . . [וממשיכה הגמ'] תנ"ה א"ר שמעון חטאת למה באה וכו' לפני עולה, לפרקליט שנכנס (לרצות), ריצה פרקליט, נכנס דורון אחריו". ע"כ.

וברש"י שם ביאר ענין זה של "דורון" וז"ל: "אינה באה לכפר על עשה כפרה ממש, אלא אחר שכיפרה התשובה על העשה, היא באה להקבלת פנים כאדם שסרח במלך וריצהו ע"י פרקליטין, וכשבא להקביל פניו מביא דורון בידו". ע"כ.

והנה מדברי רש"י אלו משמע דעולה אינה שייכת לכפרה בכלל, רק התשובה היא המכפרת, והעולה היא רק מתנה למלך להקביל פניו, ונמצא דהעולה אינה שייכת לגדר הכפרה, ורק לאחר הכפרה מביאין דורון להקביל את פניו. ובאמת דברי רש"י מבוארין בגמרא, ורק שמפרש יותר, אבל תוכן הגמרא הוא משמע כדבריו. ובפרט ההכרח שהביא ע"ז דעולה דורון, מהא ד"עבר על מצות עשה ושב אינו זז . . עד שמוחלין לו". עיי"ש.

והאחרונים כבר העירו על סוגיא זו, דמימרא ד"עבר ושב אינו זז וכו'" היא מימרא דר' ישמעאל, והוא גם בעל המימרא של "מתודה עון עשה" על העולה, דמשמע שיש סתירה כמ"ש לעיל.

והי' אפשר לומר, דהא דעולה דורון, היא שיטת רבא בסוגיא הנ"ל דזבחים, אבל לא הכל מודים לו, ולפ"ז הי' אפשר לומר דהרמב"ם אינו סובר כרבא דעולה דורון היא וסובר שהיא באה לכפרה ממש, ובמילא שייך וידוי. ואולי מקורו מב' ברייתות דר' ישמעאל, דמאחר שר' ישמעאל הוא בעל המימרא דב' ברייתות, מוכרח שעולה היא לא דורון. והא גופא עדיין צריך ביאור, איך ב' הברייתות מתאימות, ואיך ילמדם רבא. אבל עכ"פ לא יקשה על הרמב"ם מימרא דרבא.

ואפשר למצוא מקור לשיטה זו, דשיטת רבא אינה מוסכמת לכל, דלעיל דף ו, א, יש איבעיא בגמרא אם עולה מכפרת על עשה שעבר לאחר שהפריש הקרבן לעולה. והצדדים בזה: אם אמרינן דעולה היא כחטאת, ומה חטאת לא מכפרא רק על מה שהיה קודם שהפריש החטאת, כ"כ עולה; או אינו דומה לחטאת, דחטאת שייכא רק על חטא אחד, ועולה שייכת לכמה עשה, וכ"כ יתכפר על עשה שעבר אחר שהפריש הקרבן. וברש"י שם בבאור הצד השני כתב: "שהרי לא חייב הכתוב למביאים שיתחייבו על כל עשה ועשה, אלא דורון בעלמא הוא, וכתיב ונרצה לו, מלמד שנתרצה מכל להקב"ה אלמא כולן נתכפרו" (ועיין שם בב"ח גירסא אחרת ברש"י).

והנה בדברי רש"י אלו רואין שינוי ממה שכתב בדף ז, ב, דשם שולל ענין הכפרה, והכא מפרש ש"כולן נתכפרו". ואפ"ל שכ"ז מוכח מהשקו"ט של הגמרא, דכל השאלה אם מכפרא על עשה שעבר אחר ההפרשה, שייכת רק אם נאמר שהעולה שייכת לענין כפרה. אבל אם נאמר שכל ענין העולה הוא רק מתנה למלך, להקביל פניו, מאי נפק"מ מתי הוא עבר על המצוה, דמאחר שעשה תשובה הוא יכול להביא דורון למלך. דבשלמא אם יש איזה כפרה בהעולה, אז יש לידון עד מתי שייך לעבור ושתהיה כפרה בקרבן זו, וזהו הדיון בהגמרא שם. אבל אם נימא דהיא רק דורון, לכאורה אין מקום לשאלה זו כלל.

ולפ"ז אפ"ל דהרמב"ם סובר דסוגיית הגמ' בדף ו חולקת על שיטת רב בדף ז, ב, והוא פוסק כסתמא דסוגיית הגמרא וכברייתא דרבי ישמעאל. ובזה אתי שפיר מה שהי' נראה קצת סתירה בדברי רש"י בין ב' הסוגיות, דרש"י ג"כ סובר דב' הסוגיות מכחישות זה את זה, וא"כ בדף ו, א כותב שיש כפרה, ובדף ז, ב דמסביר שיטת רבא כותב דאין כפרה.

ועדיין צריכים לבאר, דהרי הגמרא בדף ז הביאה ברייתא לסייע לדברי רבא דעולה דורון היא, ומשו"ה החטאת קודמתו. עיי"ש. וא"כ ק"ק למה דחו דברי הברייתא דר"ש מפני ברייתא דר"י?

ואפ"ל דעצם הברייתא דר"ש אינה סתירה להנ"ל, דיש לחלק בין עולה הבאה אחר החטאת ובין עולה הבאה בעצמה, והוא לפי דברי המג"א בסי' א סק"ח, על הא דפסק המחבר שם בסעי' ה': "טוב לומר וכו' ופרשת עולה ומנחה ושלמים וחטאת ואשם". ע"כ. וכתב המג"א: "נשאלתי למה כתבו הטור והב"י בש"ע לומר עולה כו' חטאת, הלא קיי"ל פ"י דזבחים דחטאת קודם לעולה וכו'. ונ"ל וכו'". עיי"ש.

ותוכן התירוץ הוא, דגם חטאת מכפרת על מצות עשה, כמבואר שם בגמרא דף ז, א, וא"כ כשמביאין חטאת ואח"כ עולה, כבר כיפרה החטאת על מצות עשה, וא"כ העולה היא דורון. אבל שם בשו"ע איירי שאין יודעים אם מחוייבים חטאת, כדמוכח מהל' ז', שלא יאמר יה"ר כאילו הקרבתי חטאת, וא"כ מביא העולה לבדה ואז היא המכפרת על מצות עשה, ומשו"ה יאמר עולה קודם לחטאת. עיי"ש.

ולפי דברי המג"א אלו, י"ל דברייתא דר"ש אינה סתירה לברייתא דר"י, דר"י איירי היכא דמביאים עולה לבדה בלי חטאת, ור"ש איירי כשמביא חטאת עם העולה, ובזה מודה ר"י דעולה הוה דורון. ודוק.

ואחר כ"ז עדיין נשאר לנו לבאר עצם שי' הרמב"ם וברייתות דר"י, דהרי שם מבואר דעבר על מצוות עשה ושב מוחלין לו מיד, וא"כ איך שיייך להתוודות על עון מצות עשה אם כבר עשה תשובה? (ולהעיר, שבלשון הברייתות מעיקרא אינו מוכח מהו לשון הוידוי) ובפרט בלשון הרמב"ם דמוכרח דעדיין זקוק לכפרה בלשון הוידוי. גם צריכין להבין, דלפי דברינו צ"ל דיש נ"מ בין עולה סתם ואותה הבאה אחר החטאת, ולא מצינו זה בפירוש לא בברייתא ולא ברמב"ם.

ועל כל הנ"ל קשה מדברי הרמב"ם עצמם, דבפרק יח מהל' מעה"ק הל' ט' בנוגע לדין דשחוטי חוץ, פוסק הרמב"ם דאין דין שחוטי חוץ על קרבן שמחוסר זמן בבעלים, ופירש הרמב"ם מה זה מחוסר זמן בעלים, וכתב: "וכן מצורע ששחט חטאתו ואשמו בחוץ בתוך ימי הספירה, פטור, שעדיין לא נראו בעלי הקרבנות האלו לכפרה. אבל אם שחטו עולותיהם בחוץ בתוך ימי הספירה, חייבין, שהעולה דורון היא, והחטאת והאשם היא עיקר הכפרה". ע"כ. והיינו שהרמב"ם כותב דאע"פ שהעולה היא חלק מקרבנות המצורע, מ"מ אינה חלק מכפרת המצורע, וכשמקריבין אותה בכל עת, הרי היא דורון. היינו, דמפורש בהרמב"ם דסובר דעולה דורון היא, ואעפ"כ כותב הרמב"ם דמתודה עון עשה ואומר הלשון של וידוי וזו כפרתי. וא"כ עדיין צריכים ביאור בדברי הרמב"ם, ולא מספיק מ"ש שסוגיות חלוקות בזה. ועוד חזון למועד בעזה"י*.


*) ראה גליון שסו, וגליון שסח. המערכת.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
שיחות
אגרות קודש
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות