E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא - קובץ מוגדל

יצא לאור אי"ה לכבוד

יום הבהיר י"א ניסן-חגה"פ ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ג' ניסן ה'תשע"ח

ש"פ דברים - שבת חזון - תשס"ג
אגרות קודש
לשון "תא חזי" בתניא
הרב שלום דובער הלוי וויינבערג
שליח כ"ק אדמו"ר - קנזס

באגרות קודש כ"ק אדמו"ר ח"ז ע' רפ: "...ומה טוב שיוסיף ללמוד בכל יום או שילמדו לפניו איזה שורות בספר הזהר הקדוש ואיזה שורות בספר התניא הק', אשר בהם מורגל הלשון תא חזי, שזהו ציווי תורתנו הק' שיראו אלקות במוחש, שזהו גם כן סגולה ותרופה למאור העינים הגשמיים כדבעי, ולראות איך שנתהוו ומתקיימים על ידי דבר ה', כח הפועל בנפעל".

לא זכיתי להבין דבריו הק' אשר "בספר התניא הק' . . מורגל הלשון תא חזי", בעת אשר כפי מיטב ידיעתי, וכן עפ"י בדיקה בתקליטור, הלשון "תא חזי" אינו מופיע בתניא אף פעם אחת.

ועי' באג"ק חלק י' ע' פט: "וכבר ידוע הדיוק אשר בנגלה דתורה מורגל הלשון תא שמע רק שמיעה בלבד, אבל לאידך גיסא הבנה, ובנסתר דתורה מורגל הלשון תא חזי, ראי' שאין שמיעה דומה לה, אע"פ שלא תמיד מבינים ומשיגים".

ועי' ג"כ באג"ק חלק ז' ע' עדר: "ובפרט עתה לאחר שהצליחו השי"ת בענין הראי', שבודאי הקרבן תודה שלו יהי' מעין זה בהפצת פנימיות התורה זוהי תורת החסידות, אשר כללות החילוק בין נגלה ונסתר שבתורה הוא ע"ד שמיעה וראי', וכמרומז ג"כ בזה שבנגלה דתורה בעניני לימוד מורגל הלשון - תא שמע, ובנסתר הלשון תא חזי. והוא ע"ד החילוק במתן תורה, שהי' אח"כ הלימוד באופן דשמיעה הבנה והשגה, ותורתו של משיח שיתגלו טעמי תורה, שאז יהי' הלימוד באופן דראי', וכמבואר בכ"מ בחסידות".

ואולי עפי"ז י"ל בדוחק, אשר כוונת רבינו בלשונו הק' "מורגל הלשון תא חזי", קאי על זה"ק בפרט ותורת החסידות בכלל, אשר "ראשיתה, עיקרה ושרשה" הוא הספר תניא קדישא, אשר לכן "מה טוב שיוסיף ללמוד בכל יום או שילמדו לפניו איזה שורות . . בספר התניא הק'".

אבל לכאו' גם לאחר הדוחק וכו', קשה לפרש כן בלשון המכתב: "בספר התניא הק' . . מורגל הלשון תא חזי".

ואבקש מקוראי הגליון להבהיר הענין ולהאיר עיני.

אגרות קודש
ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים
הרב בן ציון חיים אסטער
ר"מ בישיבת "אור אלחנן" חב"ד, ל.א.

בלקו"ש חי"ג ע' 230 בהמכ' המבאר דברי הרמב"ם בסוף הל' שמיטה ויובל, הנה עמש"כ הרמב"ם "הרי זה נתקדש קד"ק", הקשה כ"ק אדמו"ר, דלכאורה לשון זה קאי דוקא על כה"ג, שהוא לבד נכנס לקדה"ק, אמנם מביא דל"מ כן מהוריות יג, א, וכמפורש שם בחדא"ג מהרש"א שם. ע"כ.

ויש להעיר מהגמ' פסחים דף קד, א, דהברייתא קחשיב ז' הבדלות, ומונה הבדלה דכהנים לויים וישראלים והגמ' מפרשת דהם ב' הבדלות, חדא הבדלה בין שבט לוי בכללותו משאר ישראל, ועוד ההבדלה דהכהנים משבט לוי גופא [ועיין לקו"ש חכ"ח קרח ג], והגמ' מביאה הפסוק מדה"א "ויבדל אהרן להקדישו קד"ק", א"כ לכאורה מוכח מסוגיין דהפסוק קאי על כל הכהנים, דהברייתא לא קאמר ההבדלה דכה"ג משאר כהנים, ויש לעין למה לא הביא כ"ק אדמו"ר ראי' זו מהגמ'. ויש ליישב.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
שיחות
אגרות קודש
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות