E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא - קובץ מוגדל

יצא לאור אי"ה לכבוד

יום הבהיר י"א ניסן-חגה"פ ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ג' ניסן ה'תשע"ח

ש"פ שמות - תשס"ה
חסידות
בענין יראת העונש
הרב חיים רפופורט
שליח כ"ק אדמו"ר, רב ומו"ץ - אילפארד, אנגלי'

במאמר ד"ה שובה ישראל תרנ"ט (נדפס לאחרונה בסדרת "חסידות מבוארת") איתא בזה"ל: "הגם דכללות יראת העונש הוא לגרמי' שירא מפני איבוד הישות שלו, מ"מ לגרמי' זו דיראת העונש אינה רע גמור דהלא מזהירים ע"ז האותי לא תיראו כו' וכן מזרזים על קיום התורה ומצוות על ידי פחד העונשים, א"כ הרי בהכרח לומר שאינה רע גמור, כי אם דענין יראת העונש הוא מקליפת נוגה שחצי' טוב וחצי' רע, והיינו דבסור מרע הוא טוב. וצריך האדם לעורר בעצמו לפעמים יראת העונש, כשרואה שיצרו מתגבר עליו ח"ו לעשות איסור, לא מבעי איסור תורה אלא אפילו איסור קל של דברי סופרים, צריך לעורר בעצמו יראת העונש. דכאו"א מישראל מאמין ביסורי גיהנם ר"ל אשר צריך האדם לירא מזה שהרי מתיירא באמת גם מיסורי עוה"ז וכ"ש יסורי גיהנם שהם גדולים באין ערוך כידוע. וזהו שאמרו רז"ל יזכיר לו יום המיתה, היינו מה שאח"כ יהי' דין וחשבון על כל דבר ויהי' העונש לעושי רע כרעתו, ואם היות שבעוה"ז לא יענשו אותו. והוא מצד ומשלם לשונאיו אל פניו כו', אבל אח"כ יהי' חשבון ויענוש בעונש קשה ר"ל ועל ידי זה יהי' ניצול מהחטא ובזה עם היות שהלגרמי' דיראת העונש הוא מקליפת נוגה, מ"מ הוא מהטוב שבנוגה, והטוב שבנוגה ג"כ אינו טוב דקדושה כלל וכלל, מ"מ הוא יותר טוב מהרע גמור דמעשה האיסור ר"ל. ובמה שיכול להציל את עצמו מהרע גמור צריך להציל את עצמו, והיינו גם בלהגרמי' דיראת העונש כו'. ועוד דמיני' ובי' לישדי בי' נרגא, ובכדי להתגבר על הרע שמצד הקליפה והסט"א, צ"ל ע"י יראת העונש שמקליפת נוגה כו', ואיך שיהי', הרי יראת העונש שמצד הגבורה שומר מן החטא כו'", עכ"ל.

והנה כתב הרמב"ם בספר המצוות במנין העשין "והמצוה הרביעית היא שצונו להאמין יראתו יתעלה ולהפחד ממנו ולא נהי' ככופרים ההולכים בקרי אבל נירא ביאת ענשו בכל עת והוא אמרו יתעלה (ואתחנן ו, ג) את ה' אלקיך תירא". ובספר החינוך מצוה תלב כתב: "להיות יראת ה' על פנינו תמיד לבלתי נחטא, כלומר שנירא ביאת ענשו ולא יהי' לבבנו בלי מגור אליו כל היום, ועל זה נאמר [דברים י, כ], את ה' אלהיך תירא . . שורש המצוה ביראת ה' נגלה לכל רואי השמש, כי השמירה הגדולה מן החטא הוא יראת ענשו. ונוהגת בכל מקום ובכל זמן, ובכל מין האדם. וזאת אחת מן המצות התמידיות על האדם שלא יפסק חיובן מעל האדם לעולם אפילו רגע אחד, ומי שבא דבר עבירה לידו חייב להעיר רוחו ולתת אל לבו באותו הפרק שהשם ברוך הוא משגיח בכל מעשה בני אדם וישיב להם נקם כפי רוע המעשה, ועובר על זה ולא שת לבו בכך באותן שעות, ביטל עשה זה, שזו היא שעת קיום עשה זה בכיוון. ואולם כל ימי האדם וכל עתותיו בכלל המצוה לעמוד זריז ונזכר עלי'".

ועפ"ז הנני לשאול שאלת תם, באם זהו מהות המצוה, שהקב"ה, אשר קדשנו במצוותיו, צונו לירא מ"ביאת ענשו" בכל עת, איך שייך לומר דיראה זו ה"ה מהטוב שבנוגה, ש"אינו טוב דקדושה כלל וכלל"?

חסידות
כוכבים גדולים מן החמה
הרב משה מרקוביץ
ברוקלין, ניו יורק

במאמר ד"ה המצנפת של כהן גדול תקע"ב, שנדפס לראשונה לקראת י"ט כסלו השתא - מגוף כתי"ק של אדמו"ר הצ"צ, והוא מה שרשם כ"ק אדמו"ר הצ"צ בספר ההנחות משנת תקע"ב - ע' ו-ז: "כי הנה החמה נראית גדולה יותר מן הכוכבים, ובאמת יש כוכבים שגדולים יותר מן החמה (בהרמב"ם פ"ג מה' יסוה"ת ה"ח כתב ואין בכל הכוכבים כוכב גדול מן השמש, עכ"ל. וע"ש, שזהו אפילו בכוכבים הנראים, כ"ש בכוכבים שאינן נראים. א"כ מש"כ שיש כוכבים גדולים מן החמה, הוא ט"ס. רק צ"ל שיש כוכבים גדול מכדור הארץ, אף שכדור הארץ גדול מן הירח ארבעים פעמים, עכ"ז יש כוכבים גדולים מכל כדור הארץ), אך הסיבה מפני שהחמה בגלגל הרביעי, והכוכבים בגלגל הח', רחוקים מאד מן הארץ. לכן אין נראים רק קטנים מאד. והיינו, כי החמה, לפי שקטנה במדריגה, לכן נראית לכל. משא"כ הכוכבים, שלהיותם מבחי' עליונה מאד וא"א להתגלות כולה . . ואז נראית גדולה".

ובהערת המו"ל מס' 37 על המוסגר: "פיסקא זו (עד סיום המוסגר) היא הגהת כ"ק אדמו"ר הצ"צ, וקאי על נוסח רשימת המאמר שהיתה לפניו".

ובהע' 38: "ראה הלשון במאמרי אדמו"ר האמצעי דברים ח"ד ע' א'רלא: מדדו בשיעור כל כוכב שהוא למעלה הרבה מגלגל החמה כו'. ועד"ז נזכר באוה"ת סוכות ע' א'תשכז".

ויש להעיר בזה:

א) מזה שכל המאמר נעתק מכתב יד קדשו של הצמח צדק, ומ"מ יש בו הגהה שממנו, שיש בו ט"ס, נראה בפירוש, שאין זו הנחה של הצ"צ, אלא העתקה שהעתיק בכתי"ק ממניח אחר. וא"כ יש ללמוד מזה, שבדרך כלל אין לדעת אם רשימות הצ"צ ממאמרי אדה"ז הן הנחות שלו או העתקות ממניחים אחרים. ולכאו' מן הראוי היה להעיר על זה בפתח דבר.

ב) מ"ש הצ"צ בהגהה, שבמקום לומר שהכוכבים גדולים מן החמה, יש לתקן שהם גדולים מכדור הארץ, לכאו' אינו מובן, שהרי בהמשך המאמר מבאר, מדוע החמה מאירה יותר מן הכוכבים אף שהם גדולים ממנה, כפי שנעתק לעיל. ולמאי נפק"מ שהכוכבים גדולים מכדור הארץ. ומה גם שאפשר לתקן שהם "למעלה מן החמה", כנוסח אדמו"ר האמצעי שם.

ג) לפי חכמת התכונה בתקופה האחרונה, אכן יש כוכבים הגדולים בהרבה מן החמה. וייתכן מאד שרבינו הזקן העתיק דבר זה מכתבי התוכנים מבני ישראל שקדמו לו, וחלקו בזה על הרמב"ם. וא"כ צ"ב מדוע תיקן הצ"צ את הנוסח שיתאים לדברי הרמב"ם.

חסידות
זה לעומת זה [גיליון]
הרב פנחס קארף
משפיע בישיבה

בגליון תתצ (ע' 37) מקשה הרב וואלבערג שי' על מ"ש בתניא שרשע וטוב לו הוא לעומת צדיק ורע לו, והוא מקשה ע"ז, איך יכולים לדמות ה"טוב" של הרשע וטוב לו, לה"רע" של צדיק ורע לו, שהרי הצדיק ורע לו אינו מרגיש הנה"ב שלו כלל רק שלא נהפך לטוב, ולכן אומרים ש"ע"כ נשאר איזה שמץ אהבה ותענוג לשם", משא"כ רשע וטוב לו, הטוב שבו הוא בגלוי שהרי הוא מקיים מצוות בגלל הטוב שבו. עי"ש.

ולבאר זה צריכים להקדים בענין השם בינוני, שלכאו' למה הוא נקרא "בינוני" והרי הנה"ב אינו גובר בו לעולם, והנה"א גובר בו תמיד?

אלא שהביאור בזה הוא כמו שאומר בתניא פי"ב "אינו יכול להוציא תאוותו מכח אל הפועל, כי המוח שליט על הלב בתולדתו" והיינו שבעצם כחות הנה"א והנה"ב אצל הבינוני הם בשוה, אלא מצד "כי המוח שליט על הלב בתולדתו וטבע יצירתו" לכן אינו יכול להוציא תאוותו מכח אל הפועל", או כמו שאומר בסוף פי"ב "רק שלזה מועיל הרשימו במוחין ויראת ד' ואהבתו המסותרת בחלל הימני להתגבר ולשלוט על הרע הזה המתאווה תאווה שלא להיות לו שליטה וממשלה בעיר". או כמו שאומר בפי"ג "והלכה כדברי המכריע הוא הקב"ה העוזרו להיצר טוב". (ועי' בלקוטי ביאורים ושיעורים בספר התניא, ביאור כ"ק אדמו"ר למה צריכים אלו ג' הענינים).

ולכן ברשע וטוב לו גם כשיש לו נפילה רק לפרקים ורק בלבוש א', הרי מכאן הראי' שהנה"ב אצלו חזק יותר מהנה"א (כי אם לא הי' כן, הרי הי' עוזר לו הטבע של מוח שליט על הלב, או הרשימו מהתפלה, או העזר מלמעלה) ולכן נק' רשע וטוב לו, שהטוב בטל להרע, וזהו כמו בצדיק ורע לו, שהרע בטל להטוב, שבזה יש ג"כ רבבות מדרי' כמ"ש בתניא פ"י.

וגם בענין השאלה השני' למה אומרים רשעים יצה"ר שופטן, שהרי ברשע וטוב לו גם היצ"ט שופטן ע"ש.

וזה ג"כ יכולים לבאר בהקדים שגם בבינוני אינו מובן למה אומר "בינונים זו"ז שופטן" והרי אינו דומה האופן שהיצ"ט שופטן, להאופן שהיצה"ר שופטן, כי היצ"ט לא רק ששופטן אלא גם מושל עליו, והיצה"ר רק שופטן, ואין לו ממשלה אלא הביאור שזה שהיצה"ר אינו מושל עליו ורק היצ"ט, הוא מצד המכריע הוא הקב"ה העוזרו. וא"כ מצד עצמם הם שוים בהכח שלהם, וכנ"ל.

ועפי"ז יכולים לבאר גם בענין קושיא הנ"ל, כי מאחר שהרשע וטוב לו, הלא היצה"ר לפעמים גובר, א"כ מזה ראי' שהיצה"ר הוא יותר חזק, כי אם היו שניהם שוים, הרי אז הי' היצ"ט תמיד גובר, מצד המכריע, וכנ"ל.

ולכן אומרים יצה"ר שופטן, ולא זו"ז שופטן כי אינו דומה הכח של היצה"ר לכח היצ"ט כי הוא יותר חזק, ולכן הוא עיקר השופט.

Download PDF
תוכן הענינים
רשימות
לקוטי שיחות
שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות