בפרשת בא עה"פ (יא, ט) 'למען רבות מופתי בארץ מצרים' פי' רש"י דקאי על מכת בכורות, קריעת ים סוף ולנער את מצרים. ובנח"י שם (הובא בשפתי חכמים) כתב: "קשה לי' דהכתוב אומר באמ"צ ואלו המופתים (קריעת ים סוף ולנער את מצרים) היו חוץ לארץ". ובפי' 'משכיל לדוד' כתב וז"ל: "ולעד"נ עם מ"ש רש"י עצמו בפרשת בשלח על פסוק כי ה' נלחם להם במצרים, והוא מהמדרש שכשם שהיו לוקים אותם שעל הים כך בכל אותם מכות היו לוקים אלו שנשארו במצרים והיו רואים זה את זה", עכ"ל.

ויש להקשות, דאין הכי נמי דהמופת דקריעת י"ס ודאי היה גם בארץ מצרים, וכדכתיב "ויבקעו המים" ופי' רש"י שם "כל מים שבעולם", וודאי דארמ"צ בתוכם. (גם להעיר דלכאורה אין קריעת י"ס נכללת בהמדרש הנ"ל דאמר "במכות שהיו לוקים . . כך היו אלו שבמצרים לוקים" דלכאורה קריעת י"ס היא בגדר של מופת ולא מכה), אבל ולנער את מצרים מהיכן אנו רואים שהיה גם בארמ"צ ומהפסוק (יד, כה) "כי ה' נלחם להם במצרים" (כמו שפ' המשכיל לדוד) א"א לכאורה להביא ראיה, דהרי פסוק זה נכתב קודם שחזרו המים לאיתנם וינער את מצרים (שכתב רש"י) היה לאחר שחזרו המים לאיתנם, דהוא בפסוק כז.

וי"ל דמלשון רש"י עה"פ "כי ה' נלחם להם במצרים", אפשר לומר שאין נראה כ"כ ראיה שקרי"ס ולנער את מצרים היה גם בארמ"צ, וז"ל שם: "שכשם שאלו לוקים על הים כך אותם שנשארו במצרים" אבל לפי לשון המדרש: "רבי יוסי אומר מנין אתה אומר במכות שהיו לוקים אלו על הים כך היו אלו שבמצרים לוקים", משמע עוד יותר גם קרי"ס ולנער את מצרים (ואפשר לומר דזהו הטעם למה המשכיל לדוד הביא מהמדרש ולא מדברי רש"י עצמו) אבל בפשטות גם רש"י סבר כן אלא שקיצר בלשונו.

ויש גם לתרץ מה שהמשכיל לדוד לא הביא כלל את הפסוק 'ויבקעו המים' לראיה לרש"י שקרי"ס היתה גם בארץ מצרים, די"ל כיון שהפסוק כתב "למען רבות מופתי בארץ מצרים" משמע שזהו מופת שהיה בארמ"צ דוקא ולא מופת שהיה גם בכל העולם כולו. וזהו שפי' רש"י על פסוק ויבקעו המים "כל מים שבעולם" לא הביא המשכיל לדוד בגלל ראיה לרש"י 'על פסוק למען רבות מופתי בארץ מצרים'. כי מפסוק 'ויבקעו המים' אין נראה שייכות המיוחדת לארץ מצרים דוקא. משא"כ מהפסוק 'כי ה' נלחם להם במצרים'.