E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
יו"ד שבט - ש"פ בשלח - תשס"ו
חסידות
שורש המדות הרעות והמדות הטובות שבנפה"ב*
הרב נחמן שפירא
משפיע בישיבה

בתניא פ"א (ה, סע"ב): "וממנה באות כל המדות רעות מארבע יסודות רעים שבה דהיינו כעס וגאוה מיסוד האש שנגבה למעלה כו'".

והק' א' התמימים דלכאו' הול"ל דלנפש זו - שמצד הקליפה - יש מדות רעות ומהו ההוספה שמדותיה דנפה"ב הם "מארבע יסודות הרעים שבה".

ולכאו' בהשקפה ראשונה י"ל, דמכיון שממשיך "וגם מדות טובות שבטבע כל ישראל בתולדותם כמו רחמנות וג"ח באות ממנה", לכן מקדים ש"המדות רעות באות מארבע יסודות הרעים שבה", דבזה מדגיש שהמדות הטובות שבאות ממנה אינן באות מארבע יסודות שבה "כי בישראל נפש זו דקליפה היא מקליפת נוגה שיש בה ג"כ טוב והיא מיסוד עץ הדעת טוב ורע".

וכאילו נאמר שיש ב' חלקים בנפש זו דקליפה: ד' יסודות רעים שבה שממנה באות כל המדות רעות, והחלק הטוב שבה שממנה באות מדות טובות. אלא שלפ"ז עצ"ע האם יש בה גם יסודות טובים, או שהמדות הטובות באים מ"עצם" הנפש שלמעלה מד' היסודות.

ולכן נראה לומר בזה עוד, ובהקדם הדיוק למה מוסיף "מארבע יסודות רעים שבה", שהרי מדבר ב"נפש אחת מצד הקליפה וסט"א והיא המתלבשת בדם האדם להחיות הגוף", הרי פשוט מזה גופא שהיא מצד הקליפה וסט"א שהיסודות הם רעים, והול"ל ו"ממנה באות כל המדות רעות, מארבע יסודות שבה", דמובן מעצמו דקאי על היסודות הרעים דקליפה וסט"א דלעיל.

אלא שבא להדגיש את הגדר והתכונה דמדות אלו, שאינם רק מדות "סתמיות", שיכול להשתמש בהם לטוב ויכול להשתמש בהם להיפך הטוב, וכאילו שהרע שבהם הוא דבר נוסף, אלא בא ללמדנו שמדות אלו הן רעות בעצם משום שבאות מארבע יסודות רעים שבה.

וזהו שמפרט "כעס וגאוה מיסוד האש שנגבה למעלה כו'", שבזה מבואר כיצד מדות אלו מיסודן הן רעות, דלא רק שיכולות להוביל לרע או להשתמשות בהן לפועל לרע וכיו"ב.

ולכן מפרט בכולן מאיזה יסוד הן באות והדמיון להיסוד, "כעס וגאוה מיסוד האש שנגבה למעלה כו', ותאות התענוגים כו' כי המים מצמיחים כל מיני תענוג" שבא לרוות ישותו ומציאותו, דבזה מדגיש ומבאר, האיך הרוע שבמדות אלו הוא מצד יסודן ולא רק מצד שבפועל הוא רע.

[שוב ראיתי שמפורש כן בשער הקדושה שם ח"א שער ב' "דע כי המדות הרעות מושרשות בד' מדריגות נפש היסודות מצד הרע והקליפה אשר בה . . ארבעתן נמשכות מד' קליפות היצה"ר שבנפש היסודות והפכן הן ד' מדות טובות נמשכות מד' יסודות הטוב שבנפש היסודות", והאריך בהרע שבמדות אלו. ובע"ח שם (ש"נ פ"ב): "נמצא כי ד' יסודות נקרא נפש הבהמית והם כפולים ד' מסטרא דטוב וד' מסטרא דרע ובד' דסטרא דטוב שוכן עליהם מלבוש דכתנות עור כי הוא קלי' נוגה הטוב שבו ובד' יסודות הרע שוכן עליהם מלבוש דכתנות עור משכא דחויא".]

והנה בד"ה ויחלום תש"ח (סה"מ תש"ח עמ' 85. נעתק בלקוטי פירושים לתניא כאן) איתא: "ובזה יובן מ"ש בזהר בר נש כד איתיילד יהבין לי' נפשא מסטרא דבעירא דכי' מסט' דאינון דאקרי אופני הקודש, ופי' הרמ"ז בעירא הוא הנה"ב והיא הנפש היסודית המבואר בע"ח שער קיצור אבי"ע שכלולה מד' יסודות שהן ד' ליחות יעו"ש, ובתוכה נפש מק"נ והיא כלולה מיצ"ט ויצה"ר, וזהו מה שרבינו ז"ל בסש"ב ח"א פ"א חשיב קודם המדות רעות שבאים מד' יסודות רעים שבה ואח"כ אמר וגם מדות טובות שבטבע כל ישראל בתולדתו כמו רחמנות וגמ"ח וכו' כי בישראל כו' היא מק"נ, דתחלה מדבר בנפש היסודית הנק' בע"ח נה"ב, והיא כלולה ג"כ מטו"ר כמ"ש בע"ח שם, והיינו שזהו בחי' נפש החיונית שלמטה מהנפש השכלית שמק"נ וכמ"ש בלקו"ת בד"ה אם בחוקותי דרוה"ב (וברוב המקומות נק' הנפש שמק"נ נה"ב) והוא כמ"ש בע"ח הנ"ל.

וממשיך שם: "ובע"ח שם כתב שהנה"ב היא גוף מ"מ צ"ל שאין הכוונה שהיא גוף ממש היינו הבשר ודם כ"א מה שמתלבשת בהדם להחיותו. וי"ל דזהו הכוונה מ"ש בסש"ב נפש אחת מצד הקלי' וסט"א המתלבשת בדם האדם כו' והכוונה על הנפש הנ"ל. ואח"כ אמר וגם מדות טובות כו' קאי על הנפש שמק"נ והוא הנק' בכ"מ נה"ב או נפש השכלית, ולפי זה מבואר בסש"ב ג"כ ג' נפשות ומה שכוללם יחד לפי ששניהם מהקליפות . . ועיי"ש שממשיך "והנה נראה שהמדות טובות הן מחלק הטוב שבנוגה הנק' יצ"ט כו'".

ומבואר מזה, שב' הבחינות שנתבארו בתניא אינן רק ב' חלקים בנפש אחת, ד' יסודות מצד הרע וד' יסודות הטוב, אלא הם ב' נפשות: א. הנפש היסודית - נפש החיונית (שלמטה מהנפש שכלית) וממנה באות מדות רעות, ב. הנפש השכלית שממנה באות מדות טובות.

אבל יש להעיר, שגם בנוגע לנפש היסודית-החיונית, הביא מע"ח ג"כ "והיא כלולה ג"כ מטו"ר", וכמו שמפרט גם בהקיצור (במאמר שם) "יפרט דיש נפש החיונית ונפש השכלית ושניהם כלולים מטו"ר". ועפ"ז יש לעיין מהו הענין דטוב בנפש החיונית זו שממנה באות (רק) מדות רעות.

וי"ל ע"פ הפי' החסידי ב"נפש אחת מצד הקליפה וסט"א והיא המתלבשת בדם האדם להחיות הגוף וכדכתיב כי נפש הבשר בדם היא", דלכאורה א"מ מהו"ע הקליפה בזה "שמתלבשת בדם האדם להחיות הגוף". וחסידים מפרשים שבזה גופא היא נפש דקליפה, כי עצם הדבר שאדם חי בחיות גופני גם מבלי כל פעולה שלילית אבל החיות שלו הוא בפ"ע, ואינו ביטוי וקשור לאלקות, ואינו נרגש אצלו זה ש"אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני", ה"ז כבר קליפה וסט"א (שאינו צד הקדושה). כי באמת מציאות של "אני" מעולם לא נברא, ומה שנברא הוא רק דבר שמשמש את קונו ואין שום מציאות זולתו ית'.

ולפי"ז יש לומר שזהו מה שממשיך "וממנה באות כל מדות רעות" ולא ממנה באות כל המדות רעות" (ויש להעיר, שלא מצינו במהדו"ק דספר התניא (ולא בש"נ שם) נוסח כזו "שממנה"). ויש לומר, שאין זה ו' הפירוש אלא ו' המוסיף, שזהו דבר נוסף על מש"כ לפנ"ז ולא הפי' והתיאור דנפש זו "המתלבשת בדם האדם להחיות הגוף". לפי שזהו עוד ענין בקליפה דנפש זו. ונמצא שיש כאן ב' חלקים בחלק הקליפה בנפש זו היסודית-החיונית שהיא ג"כ כלולה מטו"ר: א. היא המתלבשת בדם האדם להחיות הגוף, והיינו עצם נקודת חיות הבשר - חיות גופני – וע"ז אין אומרים התואר רע בפירוש, והוא כעין בחי' טוב שבנפש זו. ב. "המדות רעות מארבע יסודות רעים שבה", שמדות אלו לא רק שאינן ביטוי של קדושה וכו', אלא שבהם נרגשת יותר מציאות האדם עצמו וצרכיו ותאוותיו בתור דבר בפ"ע היפך אלקות (עד לכעס וגאווה כו'), וזהו הרע שבנפש החיונית זו. (ועפ"ז מובן גם לפי המבואר בד"ה ויחלום תש"ח, מה שמוסיף מארבע יסודות רעים שבה בנפש זו).

ואף שקשה לומר על הענין הא' הנ"ל התואר "טוב", מ"מ, לגבי המדות הרעות שבאות מארבע יסודות הרעים שבה, שהוא בחי' רע ממש, אפ"ל כן. ועי' לקו"ת חקת ס, ב: ואעפ"כ גם הטוב שבה נקרא ק"נ והיינו לפי שהוא בבחי' יש . . ופי' חציו טוב הוא הרגשת היש, וגם הרי סו"ס יכול לנצל ולהשתמש בחיות גופני הנ"ל לקדושה משא"כ המדות רעות.

[ולכאו' מוכח כן בתניא, כי בתניא ממשיך "וגם מדות טובות כו' באות ממנה כו'" ואינו מפרש כלל כמו שכתב בשעה"ק וע"ח שם, דמדות טובות באות מד' יסודות הטוב שבה, ועאכו"כ שאינו מדגיש שהיא נפש אחרת לגמרי, נפש השכלית (ורק מסיים בלשון סתמי "כי בישראל נפש זו דקליפה היא מקליפת נוגה שיש בה ג"כ טוב והיא מסוד עץ הדעת טוב ורע"). ופשטות סגנון הלשון בתניא הוא ד"מדות טובות . . באות ממנה" - מנפש זו מצד הקליפה וסט"א שמתלבשת בדם האדם להחיות הגוף.

ולכאו' משמע כן גם בפ"ז, דכ' שם: "אך נפש החיונית הבהמית שבישראל שמצד הקליפה המלובשת בדם האדם כנ"ל . . וכן קיום וחיות כל המעשה דיבור ומחשבה בענייני עוה"ז שאין בהם צד איסור ... רק שאינו לשם שמים אלא רצון הגוף וחפצו ותאותו ואפי' הוא צורך הגוף וקיומו וחיותו ממש אלא שכוונתו אינה לשם שמים כדי לעבוד את ה' בגופו לא עדיפי מעשה דבור ומחשבות אלו מנפש החיונית הבהמית בעצמה והכל כאשר לכל נשפע ונמשך ממדריגה השנית שבקליפות וסט"א שהיא קליפה רביעית הנקראת קליפת נוגה שבעולם הזה הנקרא עולם העשי' רובו ככולו רע רק מעט טוב מעורב בתוכה [שממנה באות מדות טובות שבנפש הבהמית שבישראל כמ"ש לעיל] . . אך מי שהוא בזוללי בשר וסובאי יין למלאות תאוות גופו ונפשו הבהמית שהוא בחי' יסוד המים מארבע יסודות רעים שבה שממנו מדת התאוה הנה ע"י זה יורד חיות הבשר והיין שבקרבו ונכלל לפי שעה ברע גמור שבשלש קלפות טמאות...".

הרי כ' בפירוש, ש"נפש החיונית הבהמית המלובשת בדם האדם", וכן רצון הגוף וחפצו ואפי' הוא צורך הגוף - הרי זה סוג אחד ובק"נ1; ו"זוללי בשר כו' למלאות תאוות גופו ונפשו הבהמית" הוא מסוג אחר ושל ק"נ, שהוא בחי' יסוד המים מארבע יסודות רעים שבה שממנו מדת התאוה.

ובהמשך תרס"ו עמ' שצז: "הא' בחי' החומריות והגסות דנה"ב שזהו יותר מטבע הנה"ב מצ"ע, דהנה הנה"ב הוא מק"נ, וק"נ מצ"ע מבואר בסש"ב פ"ז שזהו רצון הגוף וחפצו ותאוותו ואפי' הוא צורך הגוף וקיומו וחיותו ממש אלא שכוונתו אינו לשם שמים כדי לעבוד את ה' בגופו כו', אך מי שהוא בזוללי בשר וסובאי יין כו' שהן רק למלאות תאוות גופו ונה"ב לבד לא שמוכרח לו כלל שזהו הנק' תאוות היתר, זהו ירידת הנה"ב שיורד לפי שעה כו', כמש"ש, הרי חומריות וגסות הנה"ב מה שנמשך אחרי התאוות הגשמיות כו' ה"ז יותר מטבע הנה"ב מצ"ע כו'".

הרי כ' על ענין הא' שזהו טבע הנה"ב. ובתניא ברפ"ז מוסיף ע"ז בחצאי ריבוע כנ"ל: "שממנה באות מדות טובות שבנפש הבהמית שבישראל כמ"ש לעיל", דלכאורה אינו מובן כ"כ מדוע מביא פרט זה כאן, ולכאורה יש מקום לומר שמדגיש בזה, שמבחי' זו דק"נ, ממנה באות מדות טובות שבנה"ב (ובפרט אם נפרש כפשטות הפי' "ממנה" דקאי על הק"נ ('בתוכה'), ולא על מעט טוב המעורב בתוכה, דאז הול"ל "שממנו", לשון זכר. וראה בלוח התיקון בתניא הצ"ע בשינויי הל' דזכר ונקבה, ובהערות בתניא מהדו"ק. אבל בשיעורים בספר התניא שם מפרש דקאי על הטוב שבנוגה. וראה מ"מ הגהות והערות קצרות לתניא שם, הצ"ע על ב' התיבות, "בתוכה" ו"שממנה"].

ואולי י"ל דזהו החילוק בין הל' קליפה וסט"א. דברשימות לתניא כאן ציין על הל' "קליפה": "נק' ק' כי כמו שהק' מכסה ומסתרת על הפרי שנראית כמו שהיא עיקר הפרי כך . . מכסה ומסתרת על אור הוי' שבה להיות יש ודבר בפ"ע תו"א סד"ה ויהי בשלח". ועל הל' "סט"א" הביא "פי צד אחר שאינו צד הקדושה לקמן פ"ו".

וי"ל שזהו בכללות תוכן ב' הענינים הנ"ל: ענין הא' "שמתלבשת בדם האדם להחיות הגוף" דחיות גופני פי' שאינו קשור לאלקות הוא בחי' סט"א "צד אחר שאינו צד הקדושה כי צד הקדושה אינו אלא השראה והמשכה מקדושתו" (פ"ו שם2). ומדות רעות שבאות מארבע יסודות הרעים שבה היא בחי' קליפה3 שמכסה ומסתרת על האור הוי' שבה להיות יש ודבר בפ"ע, לא רק זה שאינו צד הקדושה ואינו בטל לאלקות אלא שמכסה ומסתרת על אור הוי', שנרגש בזה הדבר בפ"ע שהוא היפך ומנגד לאלקות שזהו העיקר דמדות רעות אלו שלילת האלקות.

ואולי יש להסביר, שהענין הא' הנ"ל הוא בעיקר מצד התלבשות הנפש בגוף, ונעשה חיות גופני, ולא בעצם היסוד הרע דנפש החיונית (וראה בארוכה בסה"מ תש"ח שם בסעיפים ה-ו איך שע"י התלבשות בגוף תשתנה ההתעוררות בנשמה מצד חומר הגוף בבחי' ישות ולגרמי', וראה שעה"ק שם), משא"כ בהמדות רעות שבאות מד' יסודות רעים שבה עצמה.

ואפ"ל עוד, דבפרטיות זהו החילוק בין מדות דנה"ב הנ"ל ושכל שבה - ראה תניא רפ"ו "כך הנפש דסט"א מקליפות נוגה המלובשת בדם האדם כלולה מעשר כתרין דמסאבותא שהן שבע מדות רעות הבאות מארבע יסודות רעים הנ"ל ושכל המולידן כו'". ופשוט שאין כוונתו במש"כ "ושכל המולידן" לנפש השכלית. וראה לקו"ת תצא לז, ד שמביא שם הרח"ו הנ"ל שבתניא, "שיש לכל אחד ואחד מישראל שתי נפשות . . נפש אחת נקרא נפש החיונית והבהמית מלובשת בדם האדם להחיות הגוף כו' לכן היא כלולה מטוב ורע וממנה באות לאדם מדות רעות מיסודות רעים שבה וגם שכל האנושי (וראה בארוכה בספר קיצורים והערות לתניא עמ' פא). ועצ"ע בכ"ז.


*) לזכות ולע"נ אאמו"ר הרה"ח כו' ר' לוי יצחק ב"ר נחום, הכ"מ.

1) אבל ראה שיעורים בספר התניא עמ' 72.

2) ולא העתיק שם ברשימות על התיבות סט"א המשך הלשון בפ"ו שם "אבל כל מה שאינו בטל כו' אלא הוא דבר נפרד בפני עצמו".

3) וידידי הרד"א שי' העירני מביאורי תניא ברוק (הובא בתניא עם ליקוט פירושים וכו' ) שמביא את הביאור שבהמשך תרס"ו שם, ומבאר שהם ב' לשונות נפש החיונית הבהמית שברפ"ז שם, ומסיים, ואפשר שזהו כפל הלשון קלי' וס"א שזהו בהמית וחיונית.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
רשימות
לקוטי שיחות
שיחות
אגרות קודש
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות