בלקוטי שיחות ח"ב (עמ' 311) נאמר: "כ"ק אדמו"ר סיפר שבעבר היה ח"י אלול מן המועדים הנסתרים, אדמו"ר הצמח צדק גילה אותו לבניו הקדושים, אדמו"ר מהר"ש היה משמיע בח"י אלול (שחל בשבת או בשבת שלפני ח"י אלול), מאמר חסידות של אדמו"ר הזקן. מאוחר יותר היה ח"י אלול למועד גלוי". ע"כ.

ועי' בשערי המועדים – חודש אלול (עמ' רכז): "ומכאן באים גם לביאור הטעם שענין זה נתפרסם ברבים ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו דווקא – המאורע שכ"ק אדמו"ר נ"ע שמע ז' תורות ממורנו הבעש"ט בגן עדן, לא מיהר לגלות ולפרסם הדבר, וגם לאחרי שגילה ליחידי סגולה, ובפרט ליחידי סגולה בנו וממלא מקומו – עברו עשרות שנים עד שנתגלה ונתפרסם לרבים (עד לפרסום באופן שלדפוס)". עכ"ל – וע"ש בהערות 49,50.

להעיר מגמ' ברכות (כב, א): "תנו רבנן בעל קרי שנתנו עליו תשעה קבין מים טהור. נחום איש גם זו לחשה [הלכה זו] לרבי עקיבא, ורבי עקיבא לחשה לבן עזאי, ובן עזאי יצא ושנאה לתלמידים בשוק [בפרסום]. פליגי בה תרי אמוראי במערבה, רבי יוסי בר אבין ורבי יוסי בר זבידא, חד תני שנאה [לתלמידיו בפרסום], וחד תני לחשה".

והיינו שיש הלכות שביחס אליהן נאמר, הלכה ואין מורין כן, כלומר, אין מפרסמים הלכה זו ברבים, אבל ליחידים השואלים מוסרים. ויש הלכות שאין מוסרים אף לשואלים אלא מניחים רק לתלמידי חכמים היודעים הלכה זו לנהוג כך.