ברשימות חוברת כא מבאר כ"ק אדמו"ר במה שאיש הוה מבן יג שנה דכתיב גבי לוי "איש חרבו", ובאותו פרק הי' לוי בן יג שנה, וקרי לי' איש. וז"ל: בפי' המיוחס לרש"י נזיר (כט, ב) ד"ה ור"י "איש הוי מבן יג"ש ולא בפחות וכו' גמירי שמעון ולוי בההיא שעתא בני יג"ש היו והרוצה לחשוב יצא ויחשוב".

ואפ"ל שהוא מדויק, ומיום ליום. והוא: אחרי שנשא יעקב את לאה ובא אלי' - שמביאה א' נולד ראובן, וכמוש"א יעקב ראשית אוני (בראשית מט, ג), שהוא הי' טפה ראשונה שלו (פירש"י עה"ת), חכה ז' ימי המשתה, ואח"כ עבד שבעה שנים ברחל ושש שנים צאן. ואח"כ נס מלבן ז' ימים, ויום א' שלן על מעבר יבק. בסוכות יח חודש, לשכם בא ע"ש, ולכן חנה מחוץ לעיר, וא"כ ע"כ הי' שם גם בש"ק, ורק ביום א' יצאה דינה, ועוד ב"י, שביום הג' בהיותם כואבים לקחו איש חרבו, ואז נעשה לוי בר מצוה. וכדאיתא כ"ז בבראשית כט-לד. מגילה יז. וב"ר פע"ט . . וא"כ הי' אחרי הנישואין דלאה: יג"ש יח חדש ועשרים (או כ"א) יום. ולאה ילדה לז' (פרד"א. הובא ביל"ש), ואיתא בר"ה (יא, א) יולדת לז' יולדת למקוטעין – ו"ח וב' ימים (עיין בתוד"ה אלא, שם). וא"כ נולד לוי יח חדש וכ' יום אחרי הנישואין (ג' עיבורין, ושבועיים טומאת לידה של ראובן ושמעון). ואתי החשבון מדויק מיום ליום שדוקא ביום הג' נעשה לוי בן יג"ש. עכ"ל.

ובגליונות תרצז-תש הקשו ע"ז כמה קושיות, ומהם: א. לכאו' צריך להוסיף גם ז' ימי המשתה של רחל. ב. מפירש"י בראשית כט (ל-לא) מוכח שיעקב לא נס מלבן כ"א ארבעה ימים. ג. לפי המבואר בלקו"ש ח"ה עמ' 262 הע' 9 לכל הדיעות נולדה עם שמעון תאומה, וא"כ הטומאת לידה נמשך שבועיים.

ונראה לתרץ כ"ז ובהקדים: למה כתב רש"י "גמירי שמעון ולוי בההיא שעתא בני יג"ש היו והרוצה לחשוב יחשוב", דאם באמת יש לזה חשבון, למה צריכים לה"גמירי".

ואולי אפ"ל (בדוחק עכ"פ), שהחשבון הנ"ל בנוי ע"פ פשטות משמעות הכתובים בלי שום פירושים (וגם טומאת לידה הוי דבר המובן בפשטות, וכן פשטות משמעות ויחן - דאמאי חנה מחוץ לעיר, וע"כ דע"ש הי'). ומפני שאפי' בפשש"מ מוכח שהחשבון אינו כפי פשטות משמעות הכתובים (דדרך שבעת ימים אין הפי' שבעת ימים כפשוטו, וכן נולדה תאומה עם שמעון), לכן צריכי לה"גמירי לה" - דאין יכולים ללמוד מפשטות משמעות הכתובים. ו"הרוצה לחשוב יחשוב" הוי לפי פשטות משמעות הכתובים (מובן שהכוונה כאן ב"גמירי" הוא שהיו בני יג"ש, ולא קאי אדין זה דבן יג"ש הוי איש).