במכ' כללי-פרטי משלישי בתמוז ה'תשל"ו, שנדפס בהוספות ללקו"ש חי"ג עמ' 231, בהערות כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו על לשון הרמב"ם הל' שמיטה ויובל בסופן[1], הערה ד"ה 'דבר המספיק לו' נדפס: ב"ר פע"ה, וצ"ל: פ"ע, ה. וכ"ה לנכון במכ' מג' תמוז ה'תשל"ב בהערות בתוכן הנ"ל - נדפס בהוספות ללקו"ש ח"ח עמ' 346.

המכתב המקורי דשנת ה'תשל"ו (שממנו נעתק בהוספות ללקו"ש) אינו תחת ידי, אבל כפה"נ שהט"ס היא גם במקור, וכפה"נ שזה אירע כאשר מישהו "הקריא" להמתקתק את לשון ההערה, שבקריאה נשמע "פ"ע, ה" כמו "פע"ה".

שם בסוף הערה ד"ה "מכל באי העולם": "והרי אפילו בעבודת לויים וכהנים עצמם כו"כ דרגות הן: מררי גרשון קהת, כהן כה"ג וכיו"ב".

סיום הערה זו נעתק מ"הוספה לאחר זמן" שבשוה"ג להערות דמכתב ה'תשל"ב הנ"ל, ונשמטו כאן ה"פסיקים", ולכאורה צ"ל כאן (כמו בשוה"ג שם): מררי, גרשון, קהת, כהן, כה"ג וכיו"ב.