בתו"א פר' יתרו בתחילת ד"ה 'משה ידבר' (סט, א), כ': וכמו שאמר מורי הה"מ ז"ל ע"פ בעמדם תרפינה כנפיהם (יחזקאל א, כד), בעמדם בתפלה אז המלאכים מרפים אהוי"ר שלהם שנופלים ממדריגתם לגבי המשכות אהבה ויראה שלמטה. ולכאורה אינו מובן הרי היראה שלמטה היא מגושמת ומלובשת בגוף כו'. אלא על ידי שממשיכין אור חדש כי מה שמעורר אהבה ויראה שלא הי' מקודם הרי ממשיך מלמעלה, והמשכה זו היא באה דרך השתלשלות עולם המלאכים וכאשר באה המשכת יראה זו מלמעלה אזי תרפינה כנפיהם לפי שהיא להם אור חדש. ע"כ.

פי' זה של הה"מ ע"פ בעמדם תרפינה כנפיהם, נמצא בס' אור תורה להה"מ דף סח, א (כמצויין במ"מ שבסוף ס' תו"א כאן). ועי' ג"כ באור תורה להה"מ סא, א. ובלקו"א סי' ס"ד (יב, ד). וסי' עד"ר (עא, ב).

ונרשום איזה ציונים בענין זה:

לשון "מורי הרב המגיד"

א. הלשון "שאמר מורי הה"מ", אינו רגיל כ"כ בתו"א ולקו"ת. ובד"כ כאשר מובא בשם הה"מ כ' בסתם "הה"מ ז"ל" או "המגיד זצ"ל" וכיו"ב בלי תיבת "מורי".

עי' בלקו"ת בלק עד, ב: וכמו שאמר הה"מ ז"ל שהמחשבות זרות של צדיקים גמורים פוגמים יותר מהעונות חמורים של ע"ה כו'. ועד"ז בעוד מקומות.

אך יש לפעמים לשון "מורי", ראה לקו"ת בלק סט, א: ומורי המגיד נ"ע פי' מ"ש כתר עליון אע"ג דאיהו אור צח כו' אוכם הוא קדם עילת העילות שהוא מפני שהכתר הוא למעלה מכל הע"ס לכך הוא משיג יותר הביטול כו'. ובסידור עם דא"ח קג, ד: וכמ"ש במ"א בשם מורי הה"מ ז"ל ע"פ כוסי רוי' בגימ' רכ"א לוגין כו'. ועוד.

לשונו הק' של אדה"ז בהזכרת מורו הרב המגיד

ובספרי מאמרי אדה"ז שעל סדר השנים שנמצאים בהם הנחות של כ"ק אדהאמ"צ ושל הרה"צ ר' משה בנו של אדה"ז, וכן הנחות הר"פ (ובתו"א ולקו"ת ע"פ רוב הם הנחות מהרי"ל אחיו של אדה"ז) נמצאים בענין זה לשונות שונים, לפעמים בשם מורי ולפעמים הרב המגיד בסתם, ולפעמים "ששמע ממורו הקדוש" וכיו"ב.

[וקשה לקבוע איך הי' לשונו הק' של אדה"ז בעת אמירתו הדרושים באיזה אופן הי' מזכיר את מורו הה"מ. כי אפשר הי' דרכו הק' להזכיר באופן אחד, והשינוי הי' רק אצל המניחים שלא דייקו הלשון המדוייק.]

ובתניא פל"ה ואגה"ק סט"ו, נמצא הלשון: "שמעתי ממורי ע"ה". וכ"ה בסידור עם דא"ח קנא, ג (בהערה לתיקון חצות, שכ"ז הוא הלשון שכ' רבינו הזקן עצמו, ולא רק הנחה מדבריו): מה ששמעתי ממורי ע"ה בענין יראה פנימי וחיצוני' כו'.

הנחת כ"ק אדהאמ"צ של מאמר התו"א

מאמר זה שבתו"א הוא הנחת המהרי"ל מביאור ד"ה משה ידבר, שנאמר בחגה"ש תקס"ו. אולם בסה"מ תקס"ו ח"ב ע' תעח נד' ג"כ הנחת כ"ק אדהאמ"צ מביאור זה (ושם הוא קצת באריכות ובביאור יותר מאשר בתו"א), וז"ל: המבואר בס' לק"א להה"מ ז"ל ע"פ בעמדם תרפינה כנפיהם פי' בעמדם של בנ"י למטה בתפילה בלחש אז תרפינה כנפיהם של המלאכים למעלה, כי בחי' כנפיהם הם בחי' אהבה ויראה של המלאכה כידוע שאהוי"ר נק' גדפים כי המה בבחי' רצוא ושוב כמו הפריחה בכנפים כו' ולפי שרואים המלאכים מעלת אהוי"ר לש כנ"ל בעמדם בתפילה ע"כ נופלים ממדריגת אהוי"ר שלהם כו'.

מקור לפי' הה"מ

כללות הפי' ע"פ בעמדם תרפינה כנפיהם, יש לו קצת מקור גם בזוהר פ' שלח קע"ג ע"א: ת"ח כד מלה אתחדש באורייתא ונשמתא דנחתא בשבתא אתעסקת באינון מלין חדתין וסלקי לעילא, כל פמליא דלעילא צייתין לההוא מלה וחיות הקודש מתרבן בגדפין ומתלבשן בגדפין, וכד שאיל לון קב"ה ולא תבין ושתקין כדין חיות הקדש מה כתיב בעמדם תרפינה כנפיהם כמה דאת אמר (איוב לב) כי עמדו לא ענו עוד כו' [אך בזוהר שם קאי על חידוש תורה של נשמות החדשות בשבת, ואילו פי' הה"מ והתו"א הוא על ענין האור חדש של תפילת בנ"י].

ונרמז מזה קצת בפע"ח שער הק"ש פכ"ט, בענין תפילת העמידה, וז"ל: כי אפילו כל הכתות שלמעלה עד חיות הקודש שהם יותר עליונים, כשישראל הם בעמידה אז גם הם מרפים כנפיהם כמ"ש בעמדם תרפינה כנפיהן. ע"כ. ועי' בזוהר פינחס דר"ל ע"ב ובמד"ר בראשית פס"ה, כא.