בגמ' סוטה (לב, ב): "א"ר יוחנן משום רשב"י מפני מה תקנו תפלה בלחש כדי שלא לבייש את עוברי עבירה" (המתוודים בתפילתם על עבירות שבידם -רש"י) ובמהרש"א בחדא"ג מקשה דלכאורה זה סותר להא דאיתא בפ' 'מי שמתו' כל המשמיע קולו בתפילות ה"ז מקטני אמנה, ופירש"י שם כאילו אין הקב"ה שומע תפילת לחש, ומתרץ המהרש"א: "דודאי אם היו כולי עלמא משמיעים קולם בתפילתם לא הי' שייך בי' מקטני אמנה, אלא כיון דתקנו תפילת לחש משום עוברי עבירה מאן דלא חש בהא ומשמיע קולו טפי משאר אינשי ה"ז מקטני אמנה", עכ"ל המהרש"א.

ולפי דברי המהרש"א יש להמתיק למה דוקא המשמיע קולו בתפילתו (-שמו"ע) ה"ז מקטני אמנה, ולא בפסוקי דזמרה וק"ש וברכותי', דהא לכאורה גם שם הי' שייך הטעם שכתב רש"י "כאילו אין הקב"ה שומע תפלתו". ואף דבפשטות בלא"ה אין קושיא כ"כ, דהא אשכחן בכמה דינים שמחמירים בתפילה (-שמו"ע) יותר מפסוקי דזמרה וק"ש וברכותי', מ"מ לפי דברי המהרש"א הנ"ל יש להמתיק הענין עוד יותר, דדוקא בתפלה, שהי' תקנה מעיקרא להתפלל בלחש, כדי שלא לבייש עוברי עבירה, וא"כ מאן דלא חש בזה ומשמיע קולו טפי משאר אנשים ה"ז מקטני אמנה, משא"כ בק"ש ופסוד"ז דלא שייך החשש "שלא לבייש עוברי עבירה" (שהרי אין מתוודים בק"ש ופסוד"ז, רק בשמו"ע) א"כ לא תקנו חכמים מעיקרא להתפלל ק"ש ופסוד"ז בלחש, ומפני כן לא שייך בהם משמיע קולו יותר משאר אינשי וכו'.

אך המדייק בלשונו של אדמו"ר הזקן בשו"ע שלו (סי' קא ס"ב) יראה שהוא מתרץ קושיית המהרש"א הנ"ל באופן אחר, ובמתק לשונו מסביר הענין שלא תקשה קושיא זו מעיקרא, וז"ל אדה"ז שם: "כל המשמיע קולו בתפילתו ה"ז מקטני אמנה כאילו אין הקב"ה שומע תפילה בלחש, וחכמים תקנו בלחש לגמרי שלא להשמיע אלא לאזניו בלבד כדי שלא לבייש עוברי עבירה שהם מתוודים על עוונתיהם בתפילה". ומבואר מדבריו דמצד החשש של "מקטני אמנה" היינו מתפללים בלחש, אבל לא בלחש לגמרי. ובאמת דברי אדה"ז מאירים, שהרי החשש של "קטני אמנה" הוא כמו שפירש"י "כאילו אין הקב"ה שומע תפלתו", ומצד חשש זה אינו נוגע לנו אם חבירו שומע, כי העיקר בזה הוא רק שלא להגבי' קולו "כאילו אין הקב"ה שומע תפלתו". ורק משום טעם שלא לבייש עוברי עבירה תקנו חז"ל להתפלל בלחש לגמרי, כי בזה אמנם נוגע לנו שחבירו לא ישמע מה שהוא אומר. ושוב ראיתי עיקר תירוץ זה בעיון יעקב שעל העין יעקב במס' סוטה, מהגאון בעל שבות יעקב ז"ל.

על ענין זה כתב לי כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו וזלה"ק: "נהניתי מלמדו בדיוק שו"ע אדמוה"ז", עכלה"ק. גם ציין לעיין בספר מ"מ על שו"ע אדמוה"ז, וגם הוסיף שדבר זה הוא בחצאי עיגול.