אדה"ז ב"ח ס"ג כותב: "כל ברכות המצוות צריך להיות מעומד חוץ מברכת השחיטה והפרשת חלה שאינן מצות כל כך שאינו עושה אלא לתקן מאכלו, אבל עשיית המצוה עצמן יש מהן שאי"צ להיות מעומד ויש מהן שצריכין מעומד כאשר יתבאר כל או"א במקומן בס"ד", עכ"ל, והוא ממג"א סק"ב.

הנה במש"כ המג"א ואדה"ז לחלק בין מצות ציצית לחלה ושחיטה שאינן מצות כ"כ שאינו עושה אלא לתקן מאכלו, משא"כ בציצית. הק' ע"ז הצ"צ בפס"ד שם (בלי להזכיר את אדה"ז) וז"ל: "והנה המג"א הקשה מברכת הפרשת חלה, ותירוצו אינו מוכרח דהא חלה נק' תרומה והיא חובה יותר מהציצית דאם לא לבש בגד של ד' כנפות אינו מחוייב בציצית1 דאף דצדקי למיפטר נפשיה מ"מ חלה חיובא יותר דא"א שלא לאכול, ע"כ נראה שזה משום שציצית שקולה כנגד כל המצות", עכ"ל.

ואולי י"ל בזה דמצות ציצית הוה לעולם חיובית ולא קיומית, דאיה"נ שאינו מחוייב ללבוש בגד בד' כנפות, מ"מ לאחר שלבש בו חייב הוא בציצית, וקודם שלובשו אין כאן מצות ציצית כלל, וכל המצוה חלה רק כשעושהו בגד להתכסות, ואז כבר מחוייב הוא בציצית.

משא"כ בשחיטה וחלה שלעולם אינו מחוייב בהם, דאפילו אם ירצה לאכול הרי תמיד הברירה בידו לא לאכול ולא לשחוט, ולאחר ששחט ליכא מצוה כלל, ונמצא דליכא ה"ת שיתחייב בשחיטה וחלה2 דלא כבגד שלאחר שלבש בו מחוייב בו, ועיין בהגהות רעק"א בס"ח שם.

ודבר זה למדנו מדברי הכס"מ בריש הל' שחיטה דז"ל הרמב"ם: "מצות עשה שישחוט מי שירצה לאכול בשר בהמה חיה ועוף ואח"כ יאכל" עכ"ל. וכתב הכס"מ שם: "לומר שאינה מצוה שחייב האדם לעשותה עכ"פ כמו תפילין, ציצית שופר סוכה ולולב", ודו"ק.

1) ועד"ז הק' עוד כו"כ אחרונים והגר"א בס"ח כתב דבריו אין לו שחר עי"ש.

2) ועצ"ע קו' הגר"א שם, ועי' תהל"ד.