E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא

יצא לאור אי"ה לכבוד שבת פרשת ויחי - חזק ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ח טבת ה'תשע"ח

ש"פ צו - פורים - תשע"א
פשוטו של מקרא
וביום השביעי חג לה'
הרב וו. ראזענבלום
תושב השכונה

בסוף פ' בא יש פסוק שלכאורה אינו מובן בפשטות ואין רש"י מפרש על זה כלום, והוא: "שבעת ימים תאכל " (יג, ו), והשאלה שהבן חמש למקרא בודאי ישאל הוא למה לא הזכיר כאן לחוג את יום הראשון.

והשאלה הוא עוד יותר שבכמה פסוקים לפני זה נאמר: "וביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש וגו'" (יב, טז).

ואם כן אינו מובן למה בנוגע למקרא קדש מזכיר הכתוב בין יום ראשון ובין יום שביעי, ובנוגע לחג מזכיר רק יום שביעי.

והנה הרמב"ן כתב, וז"ל:

"וטעם שיביאו חגיהם ביום השביעי ולא יאחרו עוד שאין לו תשלומין אח"כ אבל הראשון יש לו תשלומין כל ז' לענין החג ושניהם שוים לענין מקרא קדש כמו שנאמר למעלה וביום הראשון מקרא קדש ביום השביעי מקרא קדש", עכ"ל.

אבל קשה לכאורה לומר שרש"י מפרש גם כן הפסוק באופן כזה, שאינו כפשוטו. אלא הפירוש הוא כ"כ פשוט עד שסמך שהבן חמש למקרא יבין זה מעצמו.

פשוטו של מקרא
חור בנה של מרים הי'
הרב גמליאל דריי
תושב השכונה

א. בפרשת משפטים (שמות כ"ד י"ד) "והנה אהרן וחור עמכם..." מבאר רש"י בד"ה "וחור" (ובלשונו) "בנה של מרים הי', ואביו כלב בן יפונה, שנאמר ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור, אפרת זו מרים, כדאיתא בסוטה" ע"כ.

והנה לכאורה יש לתמוה והרי גם בפ' בשלח (שמות י"ז י') לגבי מלחמת עמלק מסביר רש"י בד"ה "חור" - בנה של מרים הי' וכלב בעלה, ומה בא רש"י לחדש כאן בפ' משפטים שהבן חמש למקרא לא ידע והרי שתי פרשיות לפני זה הוא כבר למד שחור הי' בנה של מרים?

השפ"ח מסביר שהי' קשה לרש"י, איך אפשר לשני דיינים לדון ביחד והרי כתוב ששנים שדנו אין דינים דין, ואפי' למ"ד שדיניהם דין מכל מקום הוא נקרא ב"ד חצוף? ולכן רואה רש"י צורך להסביר כאן (למרות שכבר ידענו) ש כי ודאי שכל א' הי' דן לעצמו היינו אהרן לחוד וחור לחוד ולא היו יושבים ביחד כי היו קרובים, וזה בא רש"י לומר בזה שמביא את יחוס חור שהי' בן מרים שבזה מובן ששניהם היו קרובים ודאי שלא היו דנים ביחד.

והנה בנוסף לזה שא"כ הו"ל לרש"י לכתוב בפשטות "ולא היו דנים ביחד" וכיו"ב כי הרי כבר יודעים שהם היו קרובים בזה שרש"י כבר כתב את זה בפ' בשלח[1], הנה זה מתרץ לרק חצי ביאורו של רש"י והיינו זה שכותב ש, אבל מדוע צריך רש"י לבאר שכלב הי' אביו - ועוד עם כל האריכות שבדבר - ומה הוי נוגע לפשש"מ?

[ואפי' את"ל שכן נוגע לפשש"מ באיזה אופן שהוא, והרי הבן ה' למקרא כבר למד בפ' בשלח שכלב הי' אביו ומה החידוש של רש"י כאן].

והנה בבאר היטב מביא עוד טעם (לזה שרש"י רואה כאן צורך לבאר מי הי' חור) ובלשונו "והרי כבר נזכר בפרשת בשלח ולא פירש כלום למה המתין עד כה. ויש לומר לפי שאמר הכתוב והנה אהרן וחור עמכם מי בעל דברים וגו' ור"ל שישפטו אתכם וא"כ קשה מה ידעו ישראל מי הוא החור שיבאו לפניו שישפוט אותם, לכן פירש בנה של מרים אם כן ידוע הוא". ע"כ.

והנה לפי משמעות ביאורו מובן שאין הכוונה לומר, מי הוא החור שיבוא לפנינו מצד חשיבות והיינו איך הוא חשוב אותו החור שיבוא לשפוט אותנו, אלא נראה שהכוונה היא שלא ידעו ולא הכירו בו וכנ"ל בלשונו "לכן פירש בנה של מרים א"כ ידוע הוא".

אבל בנוסף לזה שזה אינו מתרץ את אריכות רש"י לגבי כלב והיינו מה נוגע לכאן לומר שכלב הי' אביו ועוד יותר עם אריכות (למרות שכבר יודע הבן ה' למקרא את זה) והרי מספיק ידוע בזה שהי' בנה של מרים ומה הצורך לומר שהי' גם בל כלב. הנה ביאורו דחוק וכי בנ"י לא ידעו מי הוא והרי הוא הי' ההוא שלחם נגד עמלק עם אהרן והרי המלחמה היתה מול בנ"י ובטוח ששמו לב לכל מה שקרה בפניהם ואיך שאהרן וחור תמכו בידיו, ואיך שידי משה כבדים ואהרן וחור שמו אבן מתחתיהם וכו'[2].

ובבאר השדה על פירוש רש"י כותב וז"ל: "אע"ג דכבר הודיענו זה שהי' בנו של מרים בפ' בשלח. .חזר וכתבו כאן והודיענו ג"כ שכלב הי' אביו משום דקיי"ל למה פרט לחור יותר מהזקנים והחשיבו וצרפו עם אהרן, לזה הודיענו כאן יחוסו שהי' בן מרים וכלב לומר שמחמת חשיבותו פרטו והזכירו עם אהרן. עכ"ל.

נמצא לפי"ז מובן מדוע מזכיר רש"י גם את כלב למרות שיודע הבן ה' למקרא את זה כבר בפ' בשלח.

אבל גם על ביאור זה אפשר לשאול:

א) מה הם השינויים ברש"י, בפ' בשלח כותב רש"י ", וכלב בעלה" ובפ' משפטים "ואביו כלב בן יפונה שנאמר וכו'". בפ' בשלח[3] "וכלב" סתם בלי להזכיר שם אביו, ובפ' משפטים "וכלב בן יפונה"?

ב) מדוע כאן בפ' משפטים צריך רש"י להביא ראי' שכלב הי' אביו של חור משא"כ בפ' בשלח כותב סתם שכלב הי' בעל מרים ובלי להביא ראי' כלל?

[ואין לומר דוקא כאן כי בא רש"י לבאר יחוסו מכלב וכמו שביאר הבאר בשדה "למה פרט לחור יותר מהזקנים" כי אותה שאלה נשאלת גם שם במלחמת עמלק מדוע נבחר הוא דוקא יותר מכולם, ושם הו"ל לרש"י לבאר את יחוסו מכלב וכבר שם להביא ראי'].

ג) למה צריך רש"י לציין את מקורו "כדאיתא בסוטה"? ולהעיר שבפ' בשלח איננו מציין את מקורו וצ"ב מה השינויים?

ד) ועוד ועיקר, הבן ה' למקרא איננו יודע ועדיין לא למד מי הוא כלב בן יפונה ורק לקמן בפ' שלח ידע הוא מי הי' כלב (וברור שאינו יודע שהי' נשוי למרים והרי זה מובא בדברי הימים א') - ולפי ביאור הבאר השדה משמע שרש"י בא לבאר את יחוסו של חור, אבל איך יבין הבן ה' למקרא החשיבות של יחוסו והרי איננו למד מי הי' אביו ומה היתה חשיבותו?

[וא"ת שרש"י סומך על זה שכבר כתב בפ' בשלח "וכלב בעלה" (של מרים) שהבן ה' כבר הלך לחקור מי הי' כלב אבל אגופא קשיא מדוע כבר שם ר"י איננו מביא ראי' על חשיבות כלב בן יפונה? וא"ת שזה לא נוגע לפשש"מ שם אלא כאן, הרי צ"ע למה, וכן מדוע צריך רש"י בכלל להביא שם בפ' בשלח שכלב בעלה?]

והנה בלקו"ש חל"א עמוד 211 שיחה ויקהל ג' שואל הרבי שם בקשר לחזרת רש"י בביאורו מי הי' חור למרות שכבר פירש כמ"פ, ושם בהערה 4, ובלה"ק "ולהעיר מהשינוי בלשון רש"י: בפ' בשלח שם מסיים וכלב בעלה. .ובפ' משפטים שם מסיים "ואביו כלב בן יפונה" (ומוסיף ראיה) שנאמר "ויקח לו כלב את אפרת. .כ"דאיתא בסוטה", ואכ"מ.

[ונראה שהרבי נשאר שם בצ"ע בקשר לשינויים ברש"י (בשלח - משפטים), ועיין שם בהמשך השיחה שהרבי מסביר מדוע צריך רש"י לבאר עוה"פ בפ' ויקהל "חור בנה של מרים" שבעצם זה מתייחס להפרש"י שלאח"ז על הפסוק "ולהורות נתן בלבו וכו' וכוונת הפסוק בהזכירו את חור (בצלאל בן אורי בן חור) הוא כדי להדגיש הריחוק שהי' בין בצלאל ואהליאב שבזה מביא רש"י פסוק שהתקיים אז "ולא ניכר שוע לפני דל". עיין שם באריכות.

אבל מ"מ אין שם איזשהו ביאור להשינויים ברש"י בפ' בשלח ומשפטים, ולכאורה נראה שהוא צ"ע].

ובדרך ממילא י"ל שמצד השאלות על דיוקים ברש"י וגם על תירוץ המפרשים כנ"ל נשאר הדבר בצ"ע - ותן לחכם ויחכם עוד.

[ואשמח לראות מהי דעת קוראי הגליון בענין הזה.]


[1]) וא"ת שהבן ה' למקרא איננו מכיר את כל ההלכות האלו: 1. שני דיינים הוי ב"ד חצוף. 2. ושקרובים אסורים לדון ביחד ואת זה בא רש"י לומר בכתבו "בנה של מרים" - הרי, אדרבה מזה עוד יותר קשה שלרש"י הו"ל לכתוב בפרוש (וכדרכו), ואיך יבין הבן ה' למקרא ע"י רמז רש"י (חור בנה של מרים) שהיו אסורים לדון ביחד מצד קרבה או מצד ב"ד חצוף? וקיי"ל.

[2]) ומלחמת עמלק (פ' בשלח) ברפידים לפני מ"ת (פ' משפטים) ואכ"מ.

[3]) ואין לתרץ שדוקא כאן צריך שיהי' כתוב "אביו" כי בא לבאר יחוס חור (וכביאורו של הבאר בשדה) כי א"כ צ"ע שם מה בא רש"י לבאר אם לא יחוס חור, ואולי יש לומר ששם (בשלח) בא רש"י לבאר בזכות מי נהי' נצחון במלחמת עמלק והיינו משה, אהרן, ומרים ודוקא ע"י זכות שלושתם נהי' נצחון המלחמה, ואת זה מרמז רש"י בהביאו שחור הי' בן של מרים וגם כותב שם וכלב בעלה, שכנראה רש"י מתייחס למרים ושבחה, משא"כ כאן (משפטים) רש"י מתייחס רק ליחוסו של חור, ויחוסו הוא בזה שהי' בן מרים ובן כלב, (והוא בדא"פ וכדלקמן בפנים).

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
רשימות
לקוטי שיחות
שיחות
אגרות קודש
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות