E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא

יצא לאור אי"ה לכבוד שבת פרשת ויחי - חזק ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ח טבת ה'תשע"ח

ש"פ צו - פורים - תשע"א
שונות
הערה בספר 'שמירת השבת'
הרב וו. ראזענבלום
תושב השכונה

בספר שמירת השבת להרב ש. גדסי כתיב בתחילת טלטול מוקצה בטעם לטעם באיסור מוקצה בזה הלשון:

"חכמינו ז"ל אסרו את טלטול המוקצה מפני שלושה טעמים. א) שעשו קל וחומר אם הזהירו נביאים שלא יהא דיבור של שבת כדיבור החול שנאמר ודבר דבר, ק"ו שלא יהא ההילוך בשבת כההילוך בחול..." עכ"ל.

וכנראה שנדפס כן בטעות, וצריך להיות כמו שכתוב בשוע"ר סימן ש"ח סעיף א:

"... אם הזהירו נביאים וצוו שלא יהא הלוכך בשבת כהלוכך בחול ולא שיחת השבת כשיחת החול שנאמר ודבר דבר ק"ו שלא יהא הטלטול בשבת כטלטול בחול".

שונות
עושה אדם דין על חבירו וממילא על מצבו
הרב פרץ בראנשטיין
תושב השכונה

לקראת י' שבט תש"כ (לקו"ש ח"ו ע' 283) מביא כ"ק אדמו"ר ביאור הבעש"ט על המשנה (אבות פ"ג) "נפרעין מן האדם מדעתו ושלא מדעתו" ו"עושה אדם דין וחשבון" (על עצמו). אחרי שרבינו מביא "פסק" כ"ק מהריי"צ על מעלת ב' ניסן (הילולת כ"ק מהרש"ב) ש"מסוגל הוא היום הזה להתקשר בעץ החיים. .אנ"ש ותלמידי התמימים," מסביר שבאמת הרבי הקודם "עושה חשבון" בנוגע לעצמו וז"ל: "פסק זה שהוציא כ"ק מו"ח אדמו"ר בנוגע אביו, הרי בזה פסק גם על עצמו, בנוגע ליום הסתלקותו הוא, אשר יום זה הוא מסוגל להתקשר בעץ החיים ולקבל ברכת ה' בשפעת חיים וכו'", עכ"ל. ומפרש שם ע"פ פ"ג דאבות "שאין נפרעים מן האדם מלמעלה כי אם מדעתו, אלא אם כן הוא פסק העונש המגיע על העבירה שעבר. אלא שהוא שלא מדעתו, כי שואלים אותו על אדם אחר שעבר כיוצא בו אותו עבירה, וכאשר הוא "דן" את פלוני לפי חומרת החטא, אזי עושים עמו אותו ה"חשבון" אשר "דן" קודם על חבירו." וממשיך שא"כ במדת פורעניות "במדה טובה על אחת כמה וכמה".

ובב' שיחות בלקו"ש (שמצאתי) מסמן כ"ק אדמו"ר לאותו ביאור הבעש"ט וללקו"ש ח"ו ע' 283:

א) בסה"ש תשנ"ב (ע' 470) מביא כ"ק אדמו"ר אותו ענין בקשר לענין דנשיא הדור הוא משיח שבדור וז"ל: כידוע שבכל דור ישנו "א' הראוי מצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו השי"ת וישלחו כו'", ומסתבר לומר שהוא נשיא הדור, כמפורש בגמרא בנוגע לרבי יהודה הנשיא: "אמר רב אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש", עכ"ל. ובהערה 57 שם "...ועפ"ז י"ל שבדברי רב "היינו רבינו הקדוש" פסק גם בנוגע לעצמו ש"היינו רבינו שבבל" ובשולי הגליון: "ע"ד הפירוש בלשון המשנה (אבות רפ"ג) 'דין וחשבון' (דין ואח"כ חשבון) - ע"פ דברי המשנה (שם מט"ז) ש'נפרעין ממנו מדעתו ושלא מדעתו'".

ב) בקונטרס פורים קטן תשנ"ב (מלוקט ח"ו ע' קל"ג) בענין הרעיא מהימנא "בגלוי" דכל ישראל: "ויש לומר, דע"י שמביא בהמאמר מ"ש במדרש שמרדכי בדורו הי' שקול כמשה בדורו. עי"ז פסק בעל המאמר את הדין על עצמו שהוא הרעיא מהימנא (בגילוי) של כל אנשי הדור." ובהערה 40 שם (באותו לשון דסה"ש ע' 470): "ע"ד הפירוש בלשון המשנה. .שלאחרי שהאדם פוסק מדעתו דינו של חבירו, פוסק דין לעצמו שלא מדעתו. כיון שע"פ "דין" זה עושים "חשבון" בנוגע למצבו הוא...".

ויש להעיר:

1) בג' המקומות הנ"ל מביא כ"ק אדמו"ר תורת הבעש"ט בקשר ל"פסק" דנשיא על עצמו (כ"ק מהריי"צ ורב). ואולי רבינו לומד שביאור הבעש"ט על "דין וחשבון" שייך רק לנשיא שבישראל, ועוד שבלקו"ש ח"ו הנ"ל בהערה 1 מסמן רבינו ללקוטי מהר"ן (ס' קיג). ובלקוטי מהר"ן שם מביא דוגמה לענין זה וז"ל "וכענין שמצינו בדוד המלך עליו, בבוא אליו נתן הנביא וכו", דהיינו דוגמה דוקא מנשיא בישראל.

2) בג' הפעמים (בח"ו ע' 283 ובב' השיחות שמסמנים לח"ו) ה"פסק" דנשיא הדור נוגע לענין יותר כללי ונגלה: בתש"כ בקשר לי' שבט שמסוגל "להתקשר בעץ החיים" מדבר רק על אפשרות ל"אנ"ש ותמימים" להתקשר. בקונטרס בית רבינו שבבל (חשון נ"ב) שנשיא הדור הוא "הראוי מצדקתו להיות גואל, וכשיגיע הזמן יגלה..." (אבל עד אז אינו בגלוי). ובקונטרס אתה תצוה (אדר א' נ"ב) שפסק נשיא הדור "הרעיא מהימנא (בגילוי) של כל אנשי הדור".

אלא דהלשון ונפרעין מן "האדם" משמע דקאי על כל אחד ואחד.

שונות
סמכותו של י.ד. אייזנשטיין וספריו [גליון]
הרב אהרן לאשאק
'כולל מנחם' שע"י מזכירות כ"ק אדמו"ר

בגליונות שעברו דנו הרב ש.ב. והרב א.ק. בענין חביטת הערבות בהושענא רבה לאשה מעוברת.

ולא אכנס לפרטי הדברים שדנו בה הרבנים הנ"ל, ואין לי להכניס ראשי בין הרים אלו, וראיתי רק להעיר על דבר א' שעלה בין הדברים הנ"ל.

הנה הרב ש.ב. ניסה להביא ראי' ולסמוך דבר מדבריו על מה שמובא בספר "אוצר דינים ומנהגים." בין הטענות שהגיב לו הרב א.ק. היו דברים חריפים נגד מקור כזה, בכתבו שהמחבר - ר' י.ד. אייזנשטיין - "מהמשכילים הי' שדגל בשיטת מאפו, שולמאן, לעבענזאהן וכו', וכמדומני שאסור לעיין בחיבוריו." עכ"ל.

והנה הרב י.ד. אייזנשטיין היה מחבר כמה וכמה ספרים, בראשם אנציקלופדיה שלם על יהדות הנק' "אוצר ישראל." עוד ספר נבחר שהעלה לדפוס ולעולם התורה הי' ספרו "אוצר מדרשים" והוא אוצר בלום של מדרשים קטנים ועוד ספרים המפוזרים ומפורדים בין שאר ספרול חז"ל, ונלאה הר' אייזנשטיין להביאם תחת גג א' שנק' "אוצר מדרשים".

ספר זה צוטט כמה פעמים בספרי הרבי נשיא דורנו. לדוגמא, ישנה מדרש "אלה אזכרה" ומובא שם סיפור באמו של ר' ישמעל בן אלישע כהן גדול שחזרה וטבלה פ' פעמים כשראתה חיה ביציאתה מבית הטבילה. הרבי ציטט מדרש זו ומציין לספר "אוצר מדרשים" עם שמו של המחבר "אייזנשטיין" בסוגריים. עי' לקו"ש חכ"ה ע' 311 הערה 8. ועי' עוד דוגמה נוספת בלקו"ש ח"ל ע' 8 הערה 5, וראה גם חלק י"ט ע' 126, ורשימות חוברת מד ע' 422.

יש איפוא מקום לומר שבספריו גופא ישנם חילוקים בין הספרים שהוא רק מעתיק דברי חז"ל ובין הספרים שהוא מחבר ומקלט, שכמובן בסוג זה יש מקום לשיבוש, וכטענת הרב א.ק. הרבי אמנם ציין לעוד ספר שלו, ספר "אוצר וויכוחים", עי' בלקו"ש חט"ז ע' 148 הערה 4. ובכל פעם, מוסיף הרבי שמו בסוגריים.

ועי' באג"ק אדמו"ר הריי"ץ חי"א ע' קנ"ג (אגרת ג'תתנב) במכתב ששלח אדמו"ר הריי"ץ למר פרץ ווערניק תושב ניויארק כ"ב טבת תרצ"א, הזכיר אדמו"ר הריי"ץ על ביקורו בביתו ועל שיחתם אודות ספרי רב אייזענשטיין. הרבי כתב לו שזוכר שכבודו אמר לו שאם ידע הרב אייזענשטיין שהרבי מתעניין בספריו, או שהוא יתנם לו במחיר זול או שיתמם בתורת במתנה, והרבי מבקש ממר ווערניק שיבצע ענין זה ואם דבר זה יכול להתקיים "הייתי נותן תודה גדולה לכבודו".

אכן יש לחלק ולעיין על איזה מספריו אפשר לסמוך ועוד להעתיק, אבל מזה שהרבי ציטט מחבר זו כמ"פ וגם אדמו"ר הרייץ רצה להשיג ספריו קשה לקוראו בכינויים הנ"ל ובוודאי שאין איסור לעיין בחיבוריו.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
רשימות
לקוטי שיחות
שיחות
אגרות קודש
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות