E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא

יצא לאור אי"ה לכבוד שבת פרשת ויחי - חזק ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ח טבת ה'תשע"ח

יו"ד שבט - ש"פ בשלח - תשס"ה
שונות
עריכת הסידור ע"י אדמו"ר הזקן
הרב ברוך אבערלאנדער
שליח כ"ק אדמו"ר זי"ע - בודאפשט, הונגריה

"יותר מחמשים שנה עברו על החסידות מראשית ימי התפתחותה עד שהתחילו ראשי החסידים להדפיס סידורים משלהם. במשך הזמן הארוך הזה הסתפקו החסידים בסידורים שהגיעו לידם מן המדפיסים שבאמשטרדם, זאלקווא ולבוב, שהדפיסו סידורים בנוסח האריז"ל עם פירושים וכוונות מתלמידי האריז"ל והונסח התפילה שבסידורים אלה לא היה שווה בכולם. היו ביניהם גם כאלה שהתפילה היתה בנוסח אשכנז ורק הכוונות והביאורים היו על-פי נוסח האריז"ל . . הסידור הראשון שנדפס ממש על-ידי החסידים ובשבילם הוא סידור הרב מלאדי..."1. אדה"ז הרתים את עצמו למשימה חשובה זו, מתוך "ששים סידורים מנוסחאות שונות, ומכולם בירר וליבן את הנוסחא שבסידור שלו"2.

למה היה צורך בעריכת סידור חדש?

מקובל לחשוב שהסיבה שבגללה ערך אדה"ז את סידורו היתה רק כדי שיהיה סידור ערוך ומדוייק המתאים לפי תורת הקבלה, במלים אחרות: היו צריכים לייצר את מה שמקובל לקרוא את ה'נוסח הספרד החסידי', שאינו תואם לא את הנוסח אשכנז ולא את הנוסח האר"י של הספרדים, אבל יש בו מן הדומה לשניהם.

והנה יסוד הדיון בסיבה שהביא את אדה"ז לערוך סידור, מבוסס על ההבנה שנוסח התפילה שבסידור תפילה הנפוץ באותו זמן היה ברור ומדויק, אבל לאמיתו של דבר לא כן היה. את זה נוכל ללמוד ממה שמצאנו אצל המדקדקים ובדברי הפוסקים במשך הדורות שהתלוננו מאד על ה"סידורים החדשים" שאינם מדוייקים, וכל אחד בדורו הכריז שהסידורים הישנים שלפני זה היו יותר מדוייקים, הרי שאף פעם לא היה נוסח התפילה הנפוץ מדויק וסופי, וכל סידור הופיע עם נוסח ותיקוני נוסח משלו.

הסידורים עד לתקופת אדה"ז

וכדי להוכיח את הנ"ל אציג בזה מה שכתבו הפוסקים והמדקדקים מאז תקופת המדקדק הגדול רבי שבתי סופר [לקמן: רש"ס] מפרעמישלא3, תלמיד רבי מרדכי יפה בעל הלבושים4.

מתקנת ועד ג' ארצות משנת שס"ז5: "ימנו אנשים מדקדקים שיבדקו הסדורים . . נדפסו בהן דברי מינות וטעיות". בהסכמה לסידורו של רבי שבתי סופר משנת שע"ד6: "רוב סידורי הברכות והתפלות מלאים שגיאות והוללות, הן בנקודות הן בנוסח המלות"; הסכמת ועד ג' ארצות משנת שע"ז7: "וכאשר באנו לעיין בסדורי תפלות הנדפסים נמצא שאין אחד דומה לחבירו באותיות ובנקודות, בדגש ורפה, לא ראי זה כראי זה"; משנת שע"ז8: "הסידורים הנמצאים בידינו שיש בהם הרבה טעיות ושגיאות מי יבין, הן מצד הנוסחאות הן מצד שאר טעיות הנמצאים ונופלים שם מחמת שגיאות המדפיסים"; מתוך הסכמת רבי דוד אופנהיים משנת תנ"ה9: "הסידורים אשר נדפסים דפסת' מרובה עלה כולה קמשונים".

מתוך הסכמת ועד ג' ארצות משנת שע"ח, שבין החותמים עליה נמצאים המהרש"א, הב"ח, בעל 'תבואות שור' ועוד10: "ובראות חכמי הדור ש . . הסידורים הנדפסים אשר באמת אין גם אחד מהם כתקונו בפרט בענין הנקודות והדגש והרפי, ע"כ בררו את האלוף מהר"ר שבתי י"ץ סופר מפרעמ[י]שלא ובקשו ממנו להגיה סדור תפלות מכל השנה . . מאחר שנמצא כתוב בפנקס דג' ארצות ביריד אדר ש"ע לפ"ק שנתאספו מחכמי הדור בצרוף ראשי המדינו', שבכל קהילות יגיהו סידור אחד שהחזן יתפלל בו ויכריזו שכל בעל הבית יגיה סידור שלו מתוך אותו הסידור, ע"כ בראותינו שהסדור שהדפיס מהר"ר שבתי הנ"ל הוא מוגה מאד, בפרט בנקודו' ובדגש וברפי, ע"כ גוזרי' אנחנו שבכל קהל וקהל מחוייבים לקנות עכ"פ סדור אחד מאות' הסדורים הנ"ל, שיתפלל הש"ץ מתוכו וגם שאר כל הקהל יגיהו מתוכו את סידוריהם ולא יהיו עוד נכשלים בענינים הנ"ל, שעונשם גדול מאד".

הב"ח כותב על הסידורים גם בספרו ההלכתי11: "...ועל כן אין לשנות מהסדורים הקדושים שבידינו. ועכשיו נהגו לשנות על פי הסדורים הנדפסים מחדש כל אחד כפי רצונו ולא שאלו פי הגדולים אשר בארץ ועתידין ליתן עליהן את הדין".

חכמי דורו רצו לתקן את מצבו העגום של סידור התפילה ע"י התקנה הנ"ל, שסידורו של רש"ס ישמש כיסוד ולמקור לכל הסידורים. ואכן מימיו ועד כמעט לדורנו התפארו מדפיסים רבים שסידורם הוגה ויוצא לאור ע"פ סידורו של רש"ס. אולם לאחר עיון ובדיקה בסידורים אלו הרי שרק בדברים מועטים היה להם סידורו למורה דרך. וכפי שלמדים מהסכמת רבי שאול מקראקא משנת תס"ד12: "ואף שנדפסו פעם אחת סידורים והעמידו תוך השער הוגה בהגהה מתוך הסידור של מה"ר שבתי סופר מפרעמשלא, לא היתה ההגהה בשלימות רק קצת ההגה בנקודות לבד בלי טעם ובלי פירוש כלל ואין איש יודע עד מה ולמה הגהה זו משונה מן הקודמת"; ועד"ז כתב רבי גבריאל מקראקא בשנת תס"ד (בהסכמה לסדורו של ר' עזריאל דלקמן)13: "כי כל סדורי תפלות שנדפסו מכמה שנים מימות החסיד המופלא המדקדק הגדול מוהר"ר שבתי סופר מפרעמסלא כולם לא נאמר בהן כי טוב".

רבי עזריאל ב"ר משה מעשיל מווילנא ובנו רבי אלי' כותבים בשנת תס"ד בשער סדורם 'דרך שיח השדה'14: "כזה ראה וקדש, דבר חדש, סדר תפלה מדויקת ומנופה כסולת, מכל סיג ופסולת . . ואף שכבר הי' לעולמים שנדפסו בימי הגאון המפורסם מוהר"ר ליווא' זצ"ל שהי' אב"ד ור"מ בק"ק פראג15 וגם נדפסו ע"י המדקדק הגדול מוה"ר שבתי סופר מפרעמסל' אין זכרון לראשונים מרוב עתים...", ומפרטים יותר בהקדמת הספר16: "זאת ועוד אחרת, נגע ממארת, שרובם מהתפלות נדפסו והדקדוק מהם נעדרת, מלאים טעיות ולשון המגומגם, המתפלל בהם פוגם ונפגם מטפש ועולה מטפש ויורד, פושע ומורד...".

ובשנת תפ"ה כותב המדקדק הגדול רבי זלמן הענא בהקדמתו ל'שערי תפלה' שלו17: "ואנכי הרואה ראה ראיתי סידורי התפלות שבידינו בלתי מדוייקים עלו בהם קמשונים כסו פניהם חרולים. נתקלקלו האותיות ונסתפחו הנקודות, ושמתי אל לבי ליישר הדורים ולתקן המעות. והנה קדמוני האב והבן יחדיו אשר נקבו בשמותם מהור"ר עזריאל מווילנא ובנו מהר"ר אלי' הם הדפיסו סדר התפלה המיוסדת כפי דעתם על פי הסדור אשר חבר המדקדק הגדול מהור"ר שבתי סופר מפרעמסלא ז"ל אשר היה שלם מאד בחכמה הזאת. ובאמת הדברים אשר יצאו מאתו הם נכונים מאד, הוא האיש אשר הקיל הרבה מזה החלי, ואולם כל מה שהוסיפו וגרעו האנשים האלה בנפשותם נשחת מקורו . . ולא יתכן כלל . . לכן בדקתי אחריהם עד מקום שידי מגעת, ויגעתי ומצאתי כי שגו הרבה מאד..."18. הרבה מתיקוניו של הרז"ה נתפשטו ונתקבלו.

ושוב באו חכמי דורו והבאים אחריהם, וחלקו על שיטת הדקדוק ונוסחאותיו של רז"ה, ולדעתם תיקוניו אינם אלא שיבושים. וזה אשר כתב היעב"ץ בהקדמה ל'לוח ארש' שכתב בשנת תפ"ט, והדפיסו בשנת תקכ"ט19: "נזדמן לידי סדר תפלות נדפס חדש מקרוב בא עם הגהות נקראים שערי תפלה, ועברתי בו משער לשער והנה מצאתי בו דברים לא שערום אבותינו ורבותינו זצ"ל . . הרס ופרץ הגדר בלי חמלה, שיבש נוסחאות ישנות התפוסות בידינו מזקנינו . . נכנס בתחום שאינו שלו לסתור ולבנות שלא ברשות ככל העולה על רוחו...".

ובהקדמה לסידורו 'עמודי שמים' שהדפיס בשנת תק"ה כותב היעב"ץ בסיבת חיבור סידורו: "וכשהתבוננתי בסידור תפלותינו וברכותינו מצאתי כי . . הדבור והלשון, השיגוהו מעיקים, באורך גלותנו הקשה, בסבת בורים ומעתיקים ריקים, הם הולידו שינויים ותמורות זרות ונוסחאות חלוקים...", ועד"ז כותב רבי יחזקאל קצנעליפוגין אב"ד אה"ו בהסכמתו לסידור: "מרוב הדפוסים שנדפסו כמה תפילות וסידורים בגי' שונ[ו]ת משונ[ו]ת, ולא די לנו בצרה כזאת עוד קמו בעלי לשון הרע לא האזינו סוד וכוונת התפילות וגרסו נוסח[או]ת אחרת כולו קמשונים, וקטנם של ראשונים עבה ממותני אחרונים, וקצתם עשו עצמן כאלו מהם הגה יצא תורה חדשה לומר לנפשינו אין אנו בקיאין בדקדוקי עניות במקום א'...". ואחרי כל זאת מעיד היעב"ץ בעצמו על אי-דיוקים שבסידורו: "ונכשלתי בו גם אני, בהיות גוף סדור תפלה שלי נדפס מתוך בית תפלה שלו20, ולא עצרתי כח לתקן תחלה כל הטעיות שבו, אע"פ שהגהתיו בטרם מסרתיו לפועל..."21.

ובשנת תקמ"ד כותב הגאון בעל 'נודע ביהודה'22: "...בעו"ה נשתבשו ספרי התפלה מאד וכבר קמו אב ובנו ר' אליה ור' עזריאל וילנא זה רבות בשנים והדפיסו סידור ודקדקו בו לפי כחם ולפי ידיעתם. וקם אחריהם המדקדק הגדול שהיה מופלג מאד בחכמה זו, בעל בנין שלמה23, והדפיס סידור שקראו שערי תפלה. אמנם לרוב קנאתו באלו שקדמוהו שינה כמה דברים בזדון, וכמה פעמים אגב חריפתיה שבשתא, כי היה נקל בעיניו להמציא כללים חדשים אשר לא נזכר בהמדקדקים הראשונים, ולכן אף שהיה מופלג בחכמה זו אין לסמוך על מה שחידש...".

רבי אליעזר פאפו ב'פלא יועץ'24 כותב: "וראוי ליראי ה' לרשום בגליון ספריהם25 . . נוסחי דווקני, כי הרבה שגיאות נפלו בספרים, ומדי שנה בשנה יהא מוסיף והולך לזכות את עצמו ואת כל אשר יגיע ספרו לידו שיעתיק ממנו".

רבי אפרים זלמן מרגליות26 בספרו 'שערי אפרים'27 כותב: "יש לקבול . . על ספרי מחזורים וסליחות וסדורים אשר לבקרים מתחדשים ומרבים להביא דיני דינים ועושים כוונוים28 אשר לא שערום אבותינו ועיקרי התפלות והתחנונים עלו קמשונים כסו פניהם חרילי הטעיות . . ומה יעשה איש ההמוני למוד הוא לבטא בשפתים להרע או להטיב מבלי לב להבחין ולבא במשפט על כל אם טוב ואם רע והוא לא ידע ואשם...".

בעל 'מנחת אלעזר' כותב29: "הנה ראיתי בזה בסדר נוסחאות התפלה שערורה בבית ישראל כי אין דומה נוסח של א' לחבירו, והשינויים רבו כל כך ביניהם עד כי עלו למאות חילוקים ושינויים בנוסחאות בשמ"ע, מלבד בשארי התפלות והברכות...".

נוסחאות התפילה המשיכו להשתנות מדור לדור, מאז ועד היום הזה, וגם בדורנו מצאנו מבין רבני הספרדים שמרבים להסתמך על דברי הב"ח שנעתקו לעיל, כדי לתקן נוסח הסידור, רבי עובדיה יוסף30 וכן רבי מאיר מאזוז שהוציא לאור31 "הסידור המדוייק איש מצליח". לדעתו "אין הבדל בין סידורי הספרדים של ימינו לסידורי הספרדים מלפני 300 שנה - אשר הב"ח היה מסתמא מכנה אותם 'סידורים חדשים' ומסתי[י]ג מהם (כפי שהסתי[י]ג מ'הסידורים החדשים' באשכנז מאותה התקופה)"32, ויש שאפילו נראה לו לשנות נגד דברי האריז"ל33.

נוסחאות סידורי האר"י

נמצאים בידינו היום כמה סידורי האר"י שכוללים נוסח התפילה וכוונות האר"י בצדם34. בנוגע לנוסח התפילה שבסידורים אלו כתב בעל ה'מנחת אלעזר' ממונקאטש35 ש"אין להעמיד יסוד על נוסחתם כי המה משונים זמ"ז וסותרים א"ע גם במקומם וכנראה שלא מחברם העמידו והגיהו הנוסחא רק מהמו"ל והמדפיסים", ועד"ז העיר בעל ה'שער הכולל'36 ש"המשנת חסידים לא חבר את הסדור רק שסדר את ספרו משנת חסידים לפי סדר תפלות לכל השנה והמדפיסים חברו להמשנת חסידים סדור תפלות לכל השנה כמנהג מקומם, בהסדורים שסידרו ע"ד הקבלה כמו ר' יעקב קאפיל ר' שבתי ראשקוביר ר' יעקב עמדן וכדומה . . כידוע שהמדפיסים השחיתו הנוסחאות בסדורים הללו שכל אחד משנה כרצונו...".

והנה מה שהכליל ה'מנחת אלעזר' בין הסידורים הללו גם את סידור האר"י של רבי אשר37, לכאורה זה אינו שהרי ברור שהנוסח שבסידור זה מוגה ומדויק, נוסף לעובדא שהסידור נדפס בחייו של ר' אשר ועל-ידו, ומשמע שהיה ג"כ שותף בהדפסה, הרי חלק מהכוונות משולבות בתוך נוסח התפילה, כמו בפרשת העקידה ועוד הרבה. וכי יעלה על הדעת שהעתיק והכניס את הכוונות לתוך נוסח לא מדויק?38

גם היעב"ץ ב'מטפחת ספרים' כתב בחריפות נגד נוסח התפילה שבסידורי האר"י39: "...אני אומר ומצוה לבניי וי"ח ותלמידי . . הריני גוזר ואוסר עליכם להתפלל ע"פ משנת חסידים, גם לא מתוך ספר כ"י שקוראים תפלה ע"פ כתבי אר"י שסדרה ר' מאיר פאפירש40, ולא חלו בה ידי האר"י ולא רח"ו תלמידו פעל כל זאת . . אף כי עתה שנזדייפו כל כתבי אר"י, גם ההעתקות מלאים שבושים וט"ס לרוב מאד, כאשר ראיתי בעיני תפלה של האר"י ביד אחד מהמתחסדים, והיא מלאה שבושים קשים..."41.

פועלו של אדה"ז

אין ספק שאכן היו צריכים לתת בידי החסידים שאמונים על ברכי הקבלה סידור תפילה להתפלל בו, אבל י"ל שכאיש הלכה מובהק ומחברו של השו"ע ע"פ ציווי רבו המגיד ממזריטש42, הרגיש אדה"ז חובה בעצמו לחוות דעתו גם בנוגע לפרטי נוסח התפילה, שהרי במשך הדורות שלפניו תמיד נדפסו הסידורים עם טעויות ונוסחאות שונות ומשונות וכפי שכבר הראנו לעיל באריכות, ועל כן גם מבלי הצורך שהתעורר אז בקרב החסידים להכניס את נוסחאות הקבלה לנוסח התפילה הנפוץ, היה צריך אדה"ז לקבוע נוסח מדויק שאין בו טעויות והוא מנופה כסולת נקיה.

ולכאורה דבר זה מפורש גם ב'הסכמת' המהרי"ל לסידור אדה"ז43: "ראיתי שדבר שנצטער בו אותו צדיק מר רב אחאי הגאון החסיד איש אלקי נ"ע בהדפסת הסדור שלו, כי מלבד שבירר וליבן הנוסח עפ"י כוונה הרצויה להאר"י ז"ל, עוד זאת דרש במשפט המלות להעמיד עפ"י דקדוק אמת...", הרי גם הוא מדגיש שתי סיבות שונות לעריכת הסידור בידי אדה"ז: כדי שיהיה מתאים לכוונות האריז"ל וכן גם שיהיה מוגה ומדויק ב"דקדוק אמת".

וכדאי לציין שגם אדה"ז כמו קודמיו לא היססו לקבוע נוסחאות שנראו בעיניהם גם אם לא מצאו להם חבר, וארשום בזה כמה דוגמאות: רש"ס כותב: "הנה בכל הספרים נקודה הבי"ת בחיר"ק . . ולפי דעתי הוא טעות סופר וצריך להיות הבי"ת בקמ"ץ..."44; "ובכל הסידורים הנדפסים נמצא . . והוא טעות סופר..."45. הרז"ה כותב: "בטרם כל יְצוּר נברא", למרות ש"בכל הנסחאות מצאתי בטרם כל יְצִיר נברא". ולהעיר ממש"כ הרבי ב'לקוטי טעמים ומנהגים' לנוסח ההגדה של אדה"ז: "פסוק וימררו לא מצאתי לע"ע בשום נוסח הגדה אחר, מלבד בסי' תפלה למשה להרמ"ק משמע דגם הוא גריס לי' בהגדה . . אבל נוסחת רבינו מוכרחה היא...".

באיזה סידורים השתמש אדה"ז?

הסקירה המפורטת על הסידורים לאורך מאות שנים מביא אותנו לקושיא הגדולה: הרי אדה"ז השתמש ב"ששים נוסחאות שעמדו לפניו" כשערך את סידורו, וכי איפה יש לנו ששים סידורים שנדפסו שאת נוסח התפילה שבו מקובל וידוע שנערך ע"י גדולי ישראל ברי סמכא? לכאורה לפי הסקירה הנ"ל אין לנו לא ששים, ולא שלשים ואולי אף לא עשרה. וכדאי לציין גם בנוגע לסידורים של הראשונים, שברי שאת נוסח התפילה שבו שינה כל סופר ולבלר מעתיק כפי הנוסח ששוגר בפיו, ראה לדוגמא נוסחת הרמב"ם ועוד. ואכן כשפורסם46 רשימה אפשרית של 60 סידורים נדירים וחשובים שעל פיהם יכל אדה"ז לערוך את סידורו, נזדעק ר"י מונדשיין לטעון שלמרות שהם עתיקים אינם ברי סמכא, כי אין אנו יודעים מי ערך את נוסח התפילה שבו, ומאין נדע בכלל שלאדה"ז היה גישה לספרים עתיקים, ועוד טענות כאלו שעל פניהם משכנעות. וא"כ נשארת השאלה לכאורה ללא מענה: על יסוד מה ערך אדה"ז את סידורו?

ולכאורה ניתן לומר ש"הקושיא טוב והתירוץ פשוט"47, הרי תלמוד בבלי לפנינו ומימות הגאונים והראשונים עוסקים הלומדים והמפרשים אותו בנוסחאות השונות שהם מגלים, ולמרות שאין אנו יודעים מי העתיק כתב-יד זה ומי ערך כתב-יד השני הרי לא על טיב הכת"י אנו דנים אלא על הנוסחאות השונות אשר אנו מגלים בו. אין זה משנה לנו כ"כ מיהו ה"גברא" שעומד מאחורי הגירסא48, ובעיקר דנים על ה"חפצא": מהי הגירסא וטיבה. ועל פי כמה וכמה סברות ונימוקים אנחנו מחליטים מהי הגירסא הנכונה. ולפעמים דוקא בכתבי-יד פשוטים ומאוחרים אפשר לגלות בהם גירסא מקורית ומדוייקת49. בדומה לזה בנוסחאות של סידור התפילה, הרי כשאדה"ז התחיל לעבור על הסידור כדי לקבוע את נוסחו המדויק, היה צריך לעבור על עשרות סידורים ישנים כדי לחפש בהם נוסחאות מדויקים, ובשביל משימה כזאת ודאי חשובים גם סידורים שלא נערכו והוגהו על-ידי גדולי ישראל, כי כל סידור וכל נוסח מנציח מנהג מקום ועדה מסויימת.

אם בנוגע לכל סידור הדברים אמורים, עאכו"כ שנוסח התפילה של סידורי האר"י מייצגים נוסח מסוים, שהרי גדולי ישראל השתמשו בסידורים אלו (עכ"פ בשביל הכוונות)50, ומסתבר שגם הושפעו מנוסח התפילה שבהם51.

וראיה לכל זה, שהרי מצינו בהערות 'לקוטי טעמים ומנהגים' של כ"ק אדמו"ר זי"ע לנוסח הגדה של פסח שבסידור אדה"ז, שמציין ומשווה הרבה פעמים לנוסחאות של סידורי האר"י השונים, ומסתבר שאין זה אלא כיון שלדעתו ראויים הם נוסחאות אלו שידונו בהן, כיון שהרבה ידים משמשו בהן כיון שמצורפים הם לכוונות האר"י52.


1) הרב אהרן ורטהיים בספרו בספרו 'הלכות והליכות בחסידות' עמ' 95. ותמוה ביותר מש"כ שם בהמשך: "ואף שנמצא בידי החסידים סידור כתב-יד ומקובל בידיהם שזהו הסידור שהבעש"ט התפלל בו, והבעש"ט בעצמו כתב בכתב ידו את הכוונות שבו, הנה מנקודת השקפה היסטורית אין לעמוד על הדבר בבירור. ופשוט הוא, כי לוּ היה סידור כזה בידי אחד מראשוני החסידים בוודאי שלא היה מצניעו, אלא היה משתדל בכל כוחותיו להדפיסו ולזכות בו את הרבים", והוא תמוה שהרי סידור הבעש"ט קיים בספריית חב"ד, וגם נדפסו ממנו צילומי כמה עמודים, ואין כל ספק שזה אותנטי! אבל מש"כ שכאילו הבעש"ט בעצמו כתב הכוונות, כנראה אינו נכון.

2) 'בית רבי' ח"א פכ"ז (פד, א הערה א) בשם ה'צמח צדק', ועד"ז כתב שם פ"י הערה ג.

3) נפטר כנראה בשנת ת"א-ת"ב, ראה 'סדור מה"ר שבתי סופר מפרעמישלא' ח"ב עמ' קפט הערה 34.

4) אודות התקופה שלפני זה ראה גם מה שציין בספר 'לוח ארש', מהדורת יצחקי, תשס"א, 'מבוא' עמ' 9 ובהערות.

5) נעתק ב'סדור' שם עמ' יז הערה 40.

6) שם עמ' ט.

7) שם עמ' יב.

8) שם עמ' טו.

9) שם עמ' כב.

10) שם עמ' יז.

11) או"ח ריש סי' מו.

12) שם עמ' כג-כד.

13) רשום הוא אצלי, ואינני יודע כעת מאיפה העתקתיו!

14) צילומו ב'לוח ארש', מהדורת יצחקי, עמ' שיב.

15) נפטר ח"י אלול שס"ט. ויל"ע לאיזה סידור הכוונה כאן.

16) במהדורא שניה, ברלין תע"ג דף יב, א-ב. נעתק ב'לוח ארש' שם עמ' 11.

17) 'לוח ארש', מהדורת יצחקי, עמ' רטז.

18) ובהקדמה לסידורו 'בית תפלה' מוסיף: "אחרי אשר השלמתי וגמרתי מחברת שערי תפלה אשר חברתי עברתי על סדר התפלה שנדפס על ידי מוהר"ר עזריאל מווילנא ובנו מוהר"ר אלי' ושמתי עין עיוני להסיר משם כל סיג... ומצאתי עוד שגיאות רבות ועצומות אשר לא הבאתי זכרונם במחברת שערי תפלה והביאותים בבית תפלתי והעליתי זכרונם על הגליון... ובראיות שאין בהם דופי...". במק"א הערתי אשר היום שכבר אפשר לבדוק את דעתו של רש"ס מפי כתבו ולא מכלי שני ושלישי, מתברר שהרבה מהדברים שבהם חולק רז"ה על האב ובנו, הרי דוקא הנוסח שלהם מתאים לדעתו של רש"ס.

19) עמ' ג במהדורת יצחקי.

20) של הרז"ה.

21) 'לוח ארש', מהדורת יצחקי, אות קיז (עמ' מה), וראה המצוין שם הערה 155. ולהעיר שב"הגהות על הסדור מכתי"ק הגאון המחבר מהריעב"ץ זצ"ל, י"ל ע"י נינו ונכדו הרב משה צבי אריה ביק", בסוף מהדורת צילום של הדפוס הראשון של הסידור, נ.י. תשכ"ו, לא מצאתי בהם תיקוני נוסח התפילה.

22) נדפס בתוך 'לוח ארש' מהדורת יצחקי, עמ' שכא.

23) רבי זלמן הענא.

24) סוף פרק 'כפור'.

25) של המחזורים ליוהכ"פ.

26) נולד תקכ"ב, נפטר בבראדי תקפ"ח. מחבר הספרים 'מטה אפרים' ועוד.

27) שער י סל"ז.

28) כ"ה בדפוס ראשון, דובנא תק"פ, שנדפס ע"י הרב המחבר בעצמו. ויל"ע מה פירוש המלה.

29) בספרו 'חמשה מאמרות', תחילת מאמר נוסח התפלה.

30) ראה שו"ת 'יביע אומר' ח"א או"ח סי' לח ס"ו, ח"ד או"ח סי' כא ס"ג ד"ה והנה, ח"ח או"ח סי' יא סכ"א, שו"ת 'יחוה דעת' ח"א סי' נז ד"ה לכן, ח"ה סי' ט ד"ה אמנם. ומביא גם מש"כ רבי אברהם הכהן משאלוניקי בס' 'טהרת המים' ב'שיורי טהרה' מערכת י אות כג, שאין להשגיח במ"ש בסידורים, ואינו תח"י.

31) בשנת תשנ"ז.

32) מפי תלמידו הרב אליהו כהן ב'אור ישראל' גליון לח עמ' רח.

33) ראה מש"כ הרב מאזוז ותלמידו ב'ואל תטש תורת אמך', תשס"ד, עמ' עג, ושם ממשיך לכתוב דבר מוזר בשבח נוסחו: "דתיקוני הנוסח של הסידור המדוייק איש מצליח טעמם ונימוקם עמם . . ובכה"ג לא קפדינן כ"כ על המנהג אם נראה לנו שהוא טעות, משא"כ נוסח הגר"ז [אדמו"ר הזקן] לא ידוע לנו טעמו ולמה הוא סובר שהמנהג שלנו טעות...".

34) וראה שיחת כ"ק אדמו"ר זי"ע ב'תורת מנחם התוועדויות' תשמ"ב ח"ב עמ' 909-911, שבו הוא דן על סידורי האריז"ל השונים באיזה מהם מסתבר שהשתמש בהם אדה"ז.

35) בספרו 'חמשה מאמרות', מאמר נוסח התפלה ס"ד.

36) בהקדמה לספרו.

37) נדפס בלבוב שנת תקמ"ח, ויצא לאור בדפוס צילום בירושלים תש"ל.

38) יש להעיר כמה הערות בנוגע לסידור רבי אשר:

1) רוב רובו של הסידור אין בו ניקוד.

2) בדף ג, ב נאמר: "שבכל מקום שימצא הגהת הרבני מוהר"ר אשר נר"ו הם נרשמים משני צדדים בשושנים קטנים ובחצי לבנה כזה ):( דהיינו מה שמילא החסרונות שהיו בהסיד[ו]ר הנדפס מקדם...", ולא ברור כ"כ למה הכוונה, וגם לא מצאתי משהו כזה בסידור! וצריך לומר שהכוונה לסוגריים רגילים. וצ"ע.

3) דף ריז, א (בד"צ ירושלים הנ"ל): שער החלק השני שמתחיל מתפילות ליל שבת. ולכאורה אינו ברור לי מאיפה יודעים שגם חלק זה של הסידור קשור לרבי אשר, שהרי אין שמו נקרא עליו כמו בחלק א', ואדרבה נאמר כאן: "אשר איזן וחיקר . . מוהר"ר שבתי זלה"ה ראשקוויר"?

39) פרק ט סוף אות מח, מהדורת תשנ"ה.

40) עסק כל ימיו בסידור כתבי האר"י והכנתם לדפוס, נפטר תכ"ב בארץ-ישראל.

41) אבל מדבריו אין כ"כ ראיה, כי דבריו אלו קשורים למלחמתו נגד אמונה בשבתי צבי וכו', וע"כ יצא בהתקפה חריפה נגד ספרי הקבלה, זיוף ספר הזוהר ונוסח סידורי האר"י.

42) כמבואר ב"הקדמת הרבנים בני הגאון המחבר ז"ל" לשו"ע אדה"ז.

43) נדפס בהוספה לסידור עם דא"ח עמ' 26 [646], ובסדור 'תורה אור', קה"ת תשמ"ז, עמ' 14.

44) סידורו ח"ג עמ' 597 בנוגע לניקוד "אם בטלת מן התורה..." (אבות פ"ד מ"י). גם אדה"ז בסידורו קיבל את ניקודו של הרש"ס.

45) שם עמ' 473 בנוגע למלה לאות למ"ד הנוסף למלה שבפסוק: "זמרו ה' כי גאות עשה" שבסוף 'ויתן לך'.

46) ב'פרדס חב"ד' גליון 8 עמ' 101-105.

47) ע"ד לשון אדה"ז לפני הסתלקותו ('לקוטי תורה' פר' נצבים - נג, ג בסופו).

48) אם כי ודאי אינו דומה גירסא שנמצא בחידושי הרשב"א והריטב"א לגירסא שנמצא רק בכת"י מינכן, שעליו מיוסד הספר 'דקדוקי סופרים'.

49) ב'לקוטי שיחות' בביאורים לפירושי רש"י על-דרך הפשט אפשר לשים לב לעובדא שאינו נהוג כלל, שהרבה פעמים מצוטטים גירסאות של כתבי-יד של פירוש רש"י, ואין שום התייחסות לגילו של הכת"י, סופרו, מקומו וכיו"ב.

50) ראה הנעתק לעיל ליד הערה 1.

51) ב'שבחי הבעש"ט', מהדורת הורודצקי עמ' 104, נאמר: "כשנסע ר' גרשון פון קיטוב מא"י לחו"ל לשדך את בנו, אמר, אגב אורחא, ת"ל שעברתי רת הים, אסע לגיסי הבעש"ט. בא אליו בעש"ק. עמד הבעש"ט להתפלל תפילת מנחה והיה מאריך בתפילתו עד צאת הכוכבים, ור' גרשון התפלל גם כן מתוך הסידור של האר"י ז"ל".

וזה אשר כתב ה'מאור ושמש' (פר' עקב ד"ה הן לה' אלקיך השמים) על רבו הק': "יש כמה וכמה אנשים שמתפללים בכוונות השמות, ואולם בדורות האלו אינם צריכים לזה. וכן שמעתי מאדומו"ר בוצינא קדישא מו"ה אלימלך זצוק"ל, שאמר שאין מתפלל ע"פ הכוונות. ומה שמתפלל בסידור האר"י ז"ל, הוא מפני שהשם הוי' נכתב שם בכתיבה תמה והוא גדול...". ב'הלכות והליכות בחסידות' שם עמ' 96 הערה 59 מעתיק מתוך כת"י של אחד מתלמידי רבי רפאל מברשיד: "הסידורים שלהם היו: סידור האריז"ל דפוס לבוב תקמ"[ח] (על ידי ר' אשר מרגלית), ולא רצו להתפלל בסידור אחר, כי גם הרב (רבי פנחס מקארעץ) התפלל בסידור הזה והיה חשוב אצלו מאוד. ושמעתי . . שבתחלה כשנדפס סדור הרחב דפוס זאלקאווא [בשנת תקמ"א] לא חשקו בו וכל הצדיקים לא יכלו לסבלו, וכשנדפס סידור הנ"ל תפשוהו כאבן טוב ונחשב אצלם מאוד. ופעם אחת שמעתי כי גם סידור ר' שבתי הוא סידור שלנו".

ואינני מבין למה כתב ר"י מונדשיין ב'הערות וביאורים' גליון תתמ עמ' 168: "...לא מיבעי סידורו של הררי"ק (ואכמ"ל), אלא אפילו סידורו של הר"ר שבתי לא ידוע על מישהו שהתפלל בנוסח שלו. ומה שאדמו"ר הצ"צ ואדמו"ר זי"ע היו משתמשים בו (בשעת התקיעות ובשעת ה'סדר'), הרי פשיטא שלא התפללו בנוסח שבו אלא רק עיינו בכוונות", הרי ראינו שרבי אלימלך ורבי פנחס מקאריץ התפללו מתוך סידורי האר"י!

52) ותמוה ביותר מה שנאמר ב'ותורה יבקשו מפיהו' עמ' 117 כאילו שלדעת הרבי נוסח התפילה שבסידורים אלו הוא נוסח האריז"ל. וכבר דחה ר"י מונדשיין את דבריו ב'הערות וביאורים' גליון תתכד עמ' 56 ואילך, תתמ עמ' 167 ואילך.

שונות
אספקלריה
הרב יוסף שמחה גינזבורג
רב אזורי - עומר, אה"ק

במשנה (כלים פ"ל מ"ב): "אספקלריה - טהורה", ופירש הרמב"ם מסך שקוף (וכך ברור בתרגום הרב קאפח, וב'שמונה פרקים' הקדמת הרמב"ם למסכת אבות רפ"ז, ובהוצאת הרב שילת שם), וכתב התיו"ט שלפי זה פתרונו בלשון אשכנז ברי"ל, ואילו הרע"ב פירש מראה של זכוכית שהאשה רואה בה את פניה.

התפארת-ישראל פירש כהרע"ב מראה. ועל התוס' יו"ט כתב שזו שגיאה כפולה, שהמשקפיים הומצאו בשנת ה'ס, אחרי תקופת הרמב"ם, והמשקפת הומצאה רק בשנת ה'ת"ס בערך, והשפופרת של רבן גמליאל (עירובין מג, ב) היתה רק מכשיר לחישוב גובה ממרחק, לפי צלעות המשולש (ראה בגמ' ארטסקרול שם), ולדעתו גם הרמב"ם כוונתו למראה, וכן הוא פירוש תיבה זו ביוונית [אבל בערוך השלם ערך ספקלריא הביא המהדיר אחי"ה שהפירוש הוא גם חלון], ומפרש בזה גם מאמר רז"ל שכל הנביאים ראו באספקלריא שאינה מאירה ואילו משה רבינו ע"ה ראה באספקלריא המאירה, שכולם ראו בבואה ומרע"ה ראה אותה ברורה ככל האפשר, עכ"ד.

גם בערוך (ראה ערוך השלם) ערך אספקלריא וערך ספקלר פירש כדעת הרמב"ם. וכן מוכח מויקרא רבה (א, יד) שמרע"ה ראה מתוך אספקלריא אחת (ומצוחצחת) ושאר הנביאים מתוך שבע (ומלוכלכות). וכן משמע ברש"י (סוכה מה, ב) 'מחיצה', ואף שכתב אח"כ 'מראה', כנראה הכוונה למסך שקוף כנ"ל (ועיין ברש"י יבמות מט סע"ב).

ובב"י ושו"ע (או"ח סו"ס רחצ) דן אודות נר שנראה מתוך אספקלריא, והכוונה בפשטות לעששית - מסך שקוף (עיי"ש במשנ"ב וביה"ל. ואדה"ז שם העתיק רק 'עששית'. וראה בשו"ת יביע אומר ח"א או"ח סימנים: ז' יז' יח' וש"נ. וראה ברכי יוסף או"ח סי' רכד סק"א, ובשו"ת הל' קטנות ח"א סי' רדע ובשו"ת שבות יעקב ח"א סי' קפו).

אדמו"ר הזקן בתורה אור ובלקוטי תורה, מד"ה נר חנוכה מצוה להניחה (לג, א-ב), מפרש כדעת הרמב"ם "אספקלריה המאירה" - מסך שקוף (ובאחד המקומות גם ציין לח' פרקים הנ"ל), ולא נכנס לסוגי עדשות כלל, ו"שאינה מאירה" - מראה, כפירוש הרע"ב. וראה בזהר ח"א לג סע"ב אודות אספקלריא שאינה מאירה, דהיינו עששית שמקבלת אורה ממקום אחר.

שונות
סיפורי צדיקים תורה הם [גליון]
הרב ישכר דוד קלויזנר
נחלת הר חב"ד, אה"ק

*בגליון תתצא (ע' 76) דן הרב חיים רפופורט שיחי' אם סיפורי צדיקים תורה הם, מצד א' הביא מ'התקשרות' (גליון 544) שכ"ק אדמו"ר זי"ע הורה למארגני הפגישה של סטודנטים בליל שבת קדש, שב'ניטל' לא יהיו שיעורים בתורה, אלא רק נאומים, סיפורים וכיו"ב. ולהרב יוסף וויינברג שיחי' אמר בנוגע לשיעור בתניא שחל ב'ניטל', שיספר איזה סיפורים מרבותינו נשיאינו, שמזה משמע שסיפורי צדיקים אינם בגדר תלמוד תורה ממש, דאל"ה איך אפשר לעסוק בהם בליל ניטל, לפי מה שנוהגים ('היום יום' יז טבת) "שלא ללמוד בניתל . . כדי שלא להוסיף חיות . . שאין זה בגדר תלמוד תורה", וכן הביא ראי' מ'אגרות קודש' חי"ב (ע' שע) שסיפורי צדיקים אינם בגדרי תלמוד תורה ממש.

אולם מצד ב' מדייק בלקוטי שיחות ח"ח (ע' 298): "דגם סיפורי צדיקים הם בגדר תורה ממש, וכמו הלכות ואגדות", ונשאר בצ"ע גם אם לברך ברכת התורה לפני העסק בסיפורי צדיקים", ע"ש.

והנראה בזה, שסיפורי צדיקים באמת הם בגדר של תורה ממש, ואכן הרה"ק ר' מרדכי מנדבורנא זי"ע אמר שגם סיפורי צדיקים הוא בכלל האיסור של ניטל (הובא ב'נטעי גבריאיל' - מנהגי ניטל (פ"ד ס"ו הער' ע' תד). - והא דלדידן סיפורי צדיקים מותר לספר בליל ניטל, י"ל דאינו מפני שאינו בגדר תורה ממש, אלא נ"ל ע"פ מ"ש בס' 'נטעי גבריאל' שם (פ"ו ס"א): "רוב הצדיקים לא אמרו תורה בעת עריכת שלחנם בשבת זו [שחל בניטל], ויש צדיקים שנהגו ללמוד, דכל דינין מתעברין מינה".

ובהערה ד' שם מביא מה'שם משמואל' פ' ויחי (ע' שלה): "ע"כ מבטלין אז מעסק התורה שחוששין אז לפתיחה מפני התפשטות כח טומאה זו, וממוצא הדברים שבשבת בלא"ה כולם וגם כח רע זה בכלל ערקון לנוקבא דתהומא רבא, אם חל זמן הנ"ל אין לבטל מפניו עסק התורה". עכ"ד. - וכן כתב ב'משמרת שלום' (סי' כז ס"ב) שמבואר בזהר שולטני רוגזין כולהו ערקון וכו' עיי"ש.

והנה הגם שלדידן גם ניטל שחל בשבת אין אנו לומדים תורה, מ"מ עד"ז י"ל סברא זו לגבי סיפורי צדיקים שהם כל כך במעלה גבוה שאינם אפילו בגדר שמוסיפים חיות דאין דבר טמא נתפס בהן.

וע"ד שהביא אאזמו"ר הגאון הי"ד בשו"ת 'משנה שכיר' חאו"ח (סי' כג) מהגהות חכמת שלמה (או"ח סי' פ"ה סק"ג), שמסתפק אי מותר להרהר בו יתברך בבית הכסא, וכתב, דלכאו' יש ללמוד ק"ו דאסור להרהר במציאותו ויכלתו, ממה דאסור להרהר בדברי תורה. אך לפי מ"ש המקובלים דבתפילין דרבנו תם מותר לשוח בהן שיחת חולין מכח דקדושים ביותר, ואין דבר טמא נתפס בהן, י"ל מכש"כ בזה. - וע"ש מה שהביא אאזמו"ר הי"ד מנחל אשכול והמגיד מישרים, דשרי להרהר ממציאותו ית"ש ויתעלה ועי' בהערה שם מהקדמת 'אמרי יוסף' ללקו"ת - ובמק"א הארכתי בזה, ואכמ"ל.

ועד"ז י"ל בנדו"ד שסיפורי צדיקים הם ע"ד תפילין דר"ת, והרהור בו יתברך בביה"כ הנ"ל, דמכח דקדושתם ביותר אינם מוסיפים חיות וכו', אבל בהחלט שהם בגדר של תלמוד תורה ממש, וא"ש ולק"מ.

והרב א. ב. ג. שי' העירני ממה שנאמר בקונטרס 'ענינה של תורת החסידות' (סי"ב): "הביאור עפ"י תורת החסידות על מודה אני כו' הוא: התחלתו של סדר היום הוא במודה אני, שאומרים אותו קודם נטילת ידים, אפילו בידים טמאות, לפי שכל הטומאות שבעולם אינן מטמאות את ה'מודה אני' של יהודי". עכ"ל. ועי"ש בהערה 78.

ועד"ז י"ל בענין סיפורי הצדיקים בליל ניטל שאינן אסורים, כיון שהם קדושים ביותר, לפיכך אינם מוסיפים חיות בקליפות, דאין דבר טמא נתפס בהן, וא"ש.


*) לכבוד יום ההילולא הששים של אאזמו"ר הגאון החסיד הקדוש ר' ישכר שלמה טיכטהאל זצוק"ל הי"ד בעמח"ס שו"ת 'משנה שכיר', שנהרג על קידוש השם י"ג שבט תש"ה ת.נ.צ.ב.ה. זי"ע.

שונות
סיפורי צדיקים תורה הם [גליון]
הרב משה מרקוביץ
ברוקלין, ניו יורק

במה שהעיר הרב ח.ר. בגליון העבר (ע' 76) מהו ההיתר לספר סיפורי צדיקים בניתל לפי הידוע שגם סיפורי צדיקים הם לפעמים בגדר לימוד תורה. לכאורה יש מקום לומר שגדר תורה שבסיפורי צדיקים הוא מחמת ההוראה הנלמדת מהם (וכמו לימוד התורה דנשים ולהבדיל נכרים), ואין הם בגדר תורה לשמה. ולכן בליל ניתל לא נאסר לימוד מסוג זה.

שונות
סיפורי צדיקים תורה הם [גליון]
הרב פנחס קארף
משפיע בישיבה

בגליון העבר (ע' 76) מביא הרב ח. ר. שיחי' בענין 'ניטל' ,שכ"ק אדמו"ר צוה לר' יוסף שי' וויינבערג לספר ספורים מרבותינו נשיאינו ב'ניטל'.

ויש להעיר מסיפור ששמעתי שפעם הי' רבינו הזקן צריך לקבל אמבטיות, וכדי שלא יהרהר בדברי תורה סידר שחסידים ישבו בבית החיצון ויספרו סיפורים.

ופעם רצו לספר סיפור מר' שמעלקע מניקעלשבורג, אמר להם אדמוה"ז: 'טשעפעט ניט ר' שמעלקא ער האט מחי' מתים געווען בפועל ממש'. ומשמע מזה שלא רצה לשמוע סיפור מר' שמעלקא בהיותו באמבטיא.

ואם הסיפור אמיתי אפשר יש לחלק בין 'ניטל' ובין כשנמצאים במקום שאסור להרהר.

שונות
הרחבת העניבה בהנחת תפילין [גליון]
הרב יצחק מאיר גורארי'
משפיע בתות"ל - מאנטרעאל, קנדה

מה שכתב הרב ש. א. ר. בגליון העבר (ע' 75) הנה אם קבלה היא נקבל, אבל אין זה נוגע להדיון בנוגע השקו"ט דפתיחת הקשר וקשירתה לפני ההנחה בכל יום מפאת תקנת אדמוה"ז וכו'.

כי- אם הקשר כבר קשור בעת הנחת תפילין, א"כ בשביל מה צריך להדקה עוד יותר לאחר התפלה? וכן לא הביא הכותב מה 'קיבל' היינו עד כמה צריך לפתוח הקשר קודם הנחת תפלין.

כי ממה שכותב יכולים להסביר, היות ולפעמים הקשר קשור מאד על הזרוע, לכן -החוש מעיד- שבעת חליצת התפלין, לפעמים צריך לפתחו מעט כדי שיוכל לחלצה מהזרוע, וע"ז אמרו לו שאם עשה כך יראה לחזור ולקשור הקשר בחזרה - מאיזה טעם שיהי' - תיכף אח"כ. ומפני"ז ג"כ מכיון שהקשר קשור מאד, לכן בבוקר קודם הנחת תפלין צריך לפתחו קצת, כדי שיוכל להניחו על היד בקלות וכו'.

ולפי"ז אי"ז נוגע כלל להשקו"ט אם יש ענין לפתוח את הקשר תמיד כדי שיוכל לחזור ולעשות קשר חדש בכל פעם, שבזה כבר דשו בו רבים.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות