בלקו"ש ח"כ ע' 248 כותב כ"ק אדמו"ר "בפשטות איז משמע, אז יוסף איז ניט געווען מחוייב צו לערנען מיט תלמידים בכלל, ווייל יהודה האט דארט אנגעפירט א ישיבה - "ואת יהודה שלח גו' להורות לפניו גושנה", און ס'איז מסתבר אז יהודה (וואס האט די אלע יארן אנגעפירט א ישיבה) איז געווען "גדול בחכמה ממנו...". ובהע' 38 מציין לרש"י שם (מתנחומא ומד"ר).

וילה"ב אם כוונתו ב"אנגעפירט" כולל שלימד ו"הורה" תורה (שבזה מובן בפשטות שמי שהיה גדול בחכמה הורה תורה) או שמי ש"אנגעפירט" היה בעצמו גדול בחכמה.

ולכאורה פשטות דברי רש"י שם "להורות לפניו, לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא הוראה", נראים שהוא ייסד ותיקן שמשם "תצא" הוראה אבל לא שהוא עצמו הורה.

והנה במדרש רבה ותנחומא "...להתקין לו בית תלמוד שיהא שם מורה תורה...." היו יכולים לפרש דקאי איהודה. אבל ההמשך שם "תדע לך שהוא כן, כיון שהלך יוסף מאצלו היה יעקב יודע באיזה פרק פירש ממנו והיה משנה...נזכר יעקב באיזה פרק פירש יוסף...ללמדך שבכל מקום שהיה הולך היה עוסק בתורה כשם שהיו אבותיו...", נראים ש("להתקין לו בית תלמוד שיהא שם מורה בתורה) קאי איעקב. ולכן נראה שהכוונה הוא שכיון שיהודה "האט. .אנגעפירט" בעצמו זה בעצמו הוכחה שהיה גדול בחכמה.

ועד"ז נראה בפי' מהרז"ו במד"ר שם: "..שלפי פשוטו יקשה...ע"כ דורש שיורה בגושן...בית ועד על שיהודה גבר מאחיו בכל דבר, מן הסתם שגם בתורה וחכמה גבר מהם ועליו היה להתקין בית תלמודו...". והיינו דלמי שהיה גדול עליו היה מוטל הענין דלהתקין בית תלמוד.