בגל' תשסה (עמ' 26) הביא הרה"ח רמ"מ את דברי רבינו באג"ק, שאביו הרלו"י ואחיו נשאו שתי אחיות, ובציווי אדמו"ר הרש"ב שלא יגורו בעיר אחת, והעיר: וכי מצינו שרמי בר חמא ועוקבא בר חמא [שנשאו ב' אחיות ולא עלתה להם בטוב] גרו בעיר אחת?!

ואף כי י"ל שבפשטות היו גרים הבנים במקום האבות, ובפרט בנדו"ד שמצינו את שניהם יחדיו (ב"ב כט, ב): רמי בר חמא ורב עוקבא בר חמא זבון אמתא בהדי הדדי כו' אתו לקמי' רבא כו', אבל נראה שעיקר הענין הוא מפני דאיתא עוד ענין בצוואת ר"י החסיד: "אחים נשואים לא ידורו בעיר אחד יחד".

וי"ל שאחר שהותרו לישא ב' אחיות (ודלא כמ"ש בצוואת ריה"ח), הבו דלא לוסיף עלה עוד היתר שלא כדברי צוואתו הנ"ל.

ובפרט שיש מקום לומר שאיסור המגורים בעיר אחת אינו רק באחים אלא גם באחיות (ראה בס' שבעים-תמרים סי' לח), וא"כ החשש הוא כפול ומכופל.

(ועובדא ידענא בשני אחים נשואים שרצו לגור שניהם בכפר-חב"ד, והורה להם כ"ק אדמו"ר זי"ע שלא ידורו בבנין אחד).

ובעצם תירוצו של המקור-חסד (המובא באג"ק הנ"ל) דפוק חזי מה הי' בסופן, יש להעיר שכבר קדמו בס' שבעים-תמרים על צוואת ריה"ח (סי' כט), הנדפס בווארשא תר"ס. והוא להרה"ח ר' שמעון דוב אב"ד הארקי, בנו של הרה"ח ר' ארי' ליב זיוואוו מסמילאוויטש אב"ד האמיל ודווינסק (מגדולי רבני אנ"ש תלמידי אדמו"ר הצ"צ).

ועוד יש להעיר על המובא בס' זה (סי' לג) בזה"ל: כתב לי אדוני אבי מו"ר הרה"ג החסיד המפורסם נ"ע, שהוא היה מיחידי-סגולה דאדמו"ר [הצ"צ] נ"ע, וז"ל: ע"ד מה שמבואר בצוואת רי"ח כו' הנה אני שמעתי מכ"ק אדמו"ר נבג"מ זיע"א (בעל צ"צ) שאמר לי, אשר בשני דברים לא שמר צוואת רי"ח ונענש ר"ל. עכ"ל.

ואף כי למעשה התיר אדמו"ר מוהרש"ב ב' אחים לב' אחיות, וכמעשה רב דאדמו"ר הצ"צ בשנים מבניו (ודלא כצוואת ריה"ח), אך עכ"ז היכא דלא איתמר בפירוש להתיר (כגון ב' אחים בעיר אחת) י"ל דחשש לדברי ריה"ח.