במס' גיטין ה, ב: "המביא גט ממדינת הים ולא אמר לה בפ"נ ובפ"נ יוציא והולד ממזר דבר"מ וחכ"א אין הוולד ממזר, כיצד יעשה יטלנו הימנה ויחזור ויתננו לה ויאמר בפ"נ ובפ"נ", וכותב ע"ז הרשב"א בחידושיו: "יש לפרש דכיצד יעשה אדברי חכמים קאי וכו'… אבל לדברי ר"מ, אע"פ שחוזר ונוטלו ונותנו לה בפני שתים – תצא והולד ממזר, וכדאמרי' דר"מ לטעמיה דאמר "כל המשנה וכו' תצא והולד ממזר" . .ועוד יש לפרש דכיצד יעשה אדר"מ נמי קאי ולא אר"מ תצא והולד ממזר אלא בשהלך לו שליח למדינת הים ואינו חוזר ואומר בפ"נ דאז הוי משנה ממטבע כו'… אבל כשחזר ואמר אין זה משנה, דהא חזר ואמר כמטבע כו', עכ"ל .

וכתב בהערות על חי' הרשב"א שם (חידושי הרשב"א הוצאת "מוסד הרב קוק" מאת הרב ישראל סקלר) על הפי' הראשון (הערה 274): "מד"ר משמע שלר"מ אין תקנה כלל ואע"פ שעדיין לא נישאת, דהגט בטל, ולכן כיצד יעשה קאי על רבנן בלבד" ומציין שתוס' וריטב"א סוברים דלא כהנ"ל שקודם שנישאת יש תקנה, ועל פי' הב' ברשב"א כותב (הערה 275): "צ"ב אם מהני גם לאחר שנישאת" ומציין לדברי הרשב"א בד' ג' ע"א ד"ה ורבה, ול"אור זרוע" הל' גיטין סימן ת"ש ש"משם יש להוכיח דמהני רק לפני שנישאת".

ודבריו – דכותב ההערות הנ"ל – תמוהין, דלא מצינו בשאר הראשונים סברא זו ד"כיצד יעשה" קאי רק על דברי חכמים ולר"מ אין תקנה כלל – אף לפני נישואין[1], אלא כל השקו"ט ב"ראשונים" ונו"כ וכו' הוא האם "כיצד יעשה" קאי רק על ר"מ או גם על חכמים או האם התקנה לר"מ הוי רק לפני נישואין או גם לאחר נישואין, וסברא זו דהגט בטל לגמרי עקב נתינתו שלא כתקנת חכמים – לא הובאה כלל, ומדברי הרשב"א עצמם משמע בפשטות שהפי' הראשון מדבר רק על לאחר שניסת, וכתוס' שאומר "אבל לר"מ – אע"פ שחוזר ונוטלו ונותנו לו בפני שתים תצא והוולד ממזר". ואם היתה כוונת הרשב"א. לחדש שלר"מ אף לפני שניסת אין לו תקנה, היה כותב שזהו הרבותא, ועוד שא"כ היה להגמ' לתמוה על ר"מ "ולר"מ משום דלא אמר בפ"נ הגט בטל ואין לו תקנה"? וכפרש"י "והא גט כשר הוא ובפניו נכתב" ומדוע התמיה בגמ' על התוצאה שהולד ממזר?

ואין לדייק מריש דברי הרשב"א "דכיצד יעשה אדברי חכמים קאי", דמשמע שהוא רק לדברי חכמים, א. משום דניתן לומר בפשטות דאתא לאשמועינן רבותא שאף לרבנן קאי – שלכמה ראשונים קאי רק לר"מ[2] - משום דהא דלר"מ "כיצד יעשה" מועיל קודם שנישאת הוא פשוט. ב. יתכן לומר ד"כיצד יעשה" אמנם כלל לא קאי על ר"מ, דהברייתא לומדת בפשטות שקודם שנישאת ידעינן כבר שלכו"ע יטלנו וכו' ותוכל להינשא, ולכתחילה כל המחלוקת הוא רק על לאחר שנישאת, שכן ממש כתב הריטב"א בסוגיא דידן שגם הוא הביא ב' פירושים ברשב"א ובתחילת הפי' הראשון כותב "איכא מ"ד דלרבנן בלחוד קאי… אבל להינשא לאחרים אפי' לר"מ סגי בתקנה זו" שכנ"ל[3] אע"פ שכל הברייתא קאי רק לרבנן, בכ"ז גם לר"מ יש תקנה קודם שנישאת, ולאחמ"כ מביא מ"ד כהפי' הב' בהרשב"א, ומסתברא ששניהם, הרשב"א והריטב"א – לאחד כיוונו, ומנלן סימן ורמז בדברי הרשב"א לחדש דלא כריטב"א וכתוס'? אלא עכצ"ל שהרשב"א ס"ל כריטב"א, וכן פי' דברי הרשב"א ב"אוצר מפרשי התלמוד" ע' רי"א.

ובהערה שלאחמ"כ כותב (הובא לעיל) שהפי' הב' ברשב"א הוא "צריך ביאור" אם כוונתו שלר"מ ישנו ה"כיצד יעשה" גם לאחר נישואין. ומציין לדברי הרשב"א בד' ג' א ד"ה "ורבה", וממשיך שמדברי ה"אור זרוע" הל' גיטין יש להוכיח שגם לפי' הב' מהני רק קודם שנישאת.

וגם זה אינו נראה כלל: א. בלשונו של הרשב"א א"א לדחוק כלל שלא מהני אחר שנישאת, וכן לשונו: "ולא אמר ר"מ תצא והוולד ממזר אלא בשהלך שליח למדינת הים ואיהו חוזר ואומר בפ"נ, אבל כשחזר ואמר אין זה משנה… ממטבען של חכמים" וא"כ משמע מפורש שאם חזר ואמר לא תצא ואין הוולד ממזר לר"מ. ב. מהרשב"א בד' ג' ע"א אין הוכחה כלל לדבריו וכן לשונו שם (ד"ה "ורבה") "ועוד כשת"ל דר"י כר"מ ס"ל… ה"מ כששינה ממטבע כו', ולא תיקן דיבורו לבסוף ונישאת… אבל כשחזר ואמר קודם שתינשא אמאי לא ואפי' נישאת נמי כיוון שתיקן דיבורו לבסוף אמאי פסול, דהא דתניא לקמן 'כיצד יעשה יטלנו' כו' הא איכא למימר דאפילו לר"מ קאי, דלא אר"מ תצא והוולד ממזר אלא כשלא חזר ואמר לה… וספרים יש שגורסים שם אלא כיצד יעשה דמשמע דקאי אר"מ[4]" עכ"ל, ומניין ראיה לדבריו? הרי הרשב"א מביא ב' פירושים בדיוק בפי' שמביא כאן, ואדרבה יש להוכיח מכאן כדברינו בב' הפירושים ג. גם בדברי ה"אור זרוע" אין להוכיח מאומה שגם הוא (בסי' ת"ש) מביא כל הדעות וגם דעה דמהני לר"מ אחר שנישאת שלא תצא אלא שהוולד ממזר, שזה א"א לתקן ומל' הרשב"א משמע שאפשר לתקן כנ"ל, ועכ"פ אינו מתייחס כלל לדברי הרשב"א.

לסיכום הדברים: ברור הדבר לענ"ד שפי' הראשון ברשב"א הוא כתוס' שיועיל "כיצד יעשה" לפני נישואין לר"מ, ופי' הב' הוא לר"מ יש תקנה גם לאחר נישואין ועי"כ הולד כשר.