E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא - קובץ מוגדל

יצא לאור אי"ה לכבוד

יום הבהיר י"א ניסן-חגה"פ ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ג' ניסן ה'תשע"ח

יו"ד שבט - ש"פ בשלח - תשס"ו
שיחות
קבלת הידור בימים הנוראים
הרב מרדכי מנשה לאופר
שליח כ"ק אדמו"ר - אשדוד, אה"ק

בענין קבלת הידור בימים הנוראים (הנאסף ב'אוצר מנהגי חב"ד' במקומו) ראה גם בשיחת צום גדלי' תשמ"ז ('התוועדות תשמ"ז' כרך א' עמ' 56):

"לאחרי שכאו"א קיבל החלטות טובות ביום ראשון של ר"ה, והוסיף עוד יותר ביום שני של ר"ה, ואח"כ הוסיף עוד בהתחלת היום דצום גדלי' . . עד להוספה שבאין ערוך".

שיחות
גדר הכלל ד'אין מחלוקת במציאות'
הרב מ"מ מלול
ר"מ בישיבת תו"ת מאנטרעאל

א. ידוע ונפוץ הוא בשיחותיו של כ"ק אדמו"ר הכלל ד"אין מחלוקת במציאות" והיינו דא"א לומר דחולקים על מציאות הדבר אלא פליגי על דין או על סברא וכיו"ב. והנה לאחר עיון בהשיחות יוצא דהאי כללא גופא "דאין מחלוקת במציאות" הולך על כמה ענינים שונים זה מזה ובכללות אפשר לחלקם לג' סוגים:

א). על עניינים הקיימים עכשיו דמכיון שאפשר לבררם לכן לא מסתבר דפליגי על מציאות הניתנת לבירור1.

ב). על פרטים שא"א לבררם עכשיו מחמת שהיו בעבר ומ"מ כיון שהמציאות היתה רק בצורה אחת א"א לומר דפליגי בזה. ושייך לסוג זה הדיעות השונות בנוגע למספר השערים בעזרה, דמכיון שאין פלוגתא במציאות לכן מוכרח לומר שהמחלוקת היא כמה מהי"ג שערים הי' להם הדין דשער2.

וכן בנוגע להפלוגתא שבין חכמים לבין ר' אליעזר ברבי יוסי בקשר להציץ האם הי' כתוב בב' שיטין או בשיטה אחת דא"א לומר דפליגי במציאות3.

ג). על ענינים שעדיין לא היו אבל יהיו לע"ל דמכיון שהמציאות תהי' רק באופן אחד לא מסתבר לומר דפליגי בזה. ועל זה יש להביא לדוגמא הפלוגתא בנוגע לזמן ביאת אליהו הנביא האם יבוא קודם מלחמת גוג ומגוג או קודם ביאת המשיח4. ועוד בנוגע לפעולתו של אליהו הנביא דלדעת ת"ק ירחק המקורבין ויקרב המרוחקין ולדעת רבי יהודה יקרב ולא ירחק, ולדעת ר"ש וחכמים לא ירחק ולא יקרב אלא יעשה שלום בעולם דלכאורה הרי זו פלוגתא במציאות5.

ב. ויש להעיר דהגם דבכל הג' סוגים הנ"ל משתמשים באותו כלל ד"אין כלל במציאות" מ"מ ג' ענינים שונים הם ויש בזה מה שאין בזה דבהסוג הא' הטעם שאין מחלוקת הוא מכיון שאפשר לעמוד ולברר את המציאות לכן לא מסתבר דפליג בזה. ואילו בהסוג הב' הגם שהמציאות היתה בעבר וא"א לבררה, מ"מ מכיון שהמציאות היתה בצורה אחת א"א לומר דפליגי בזה. ומוסיף עליהם החידוש שבסוג הג' דהגם שמדובר בדברים שעדיין לא היו אבל מכיון שהדבר יהי' בצורה מסויימת לכן לא מסתבר לומר דפליגי במציאות הדבר.

ג. וכשנעיין במקורא דהאי כללא, דברוב המקומות שבלקו"ש הנ"ל מצויין לשדי חמד מערכת המ"ק כלל קסד, ולאחרי העיון בהמקורות המצויינים שם יוצא מפורש דכלל זה נאמר רק בנוגע למציאות העומדת להתברר6 (סוג הא') ומביא שם את לשון הירושלמי (תרומות פ"ג ה"א): "דבר שאפשר לעמוד עליו חכמים חלוקין עליו (בתמי')". אבל בשאר דברים שאינם עומדים להתברר אין הכרח לומר דאין מחלוקת במציאות, וכדמוכח מלשון השד"ח שם בנוגע להשופר שהי' בבהמ"ק אם פיו הי' מצופה זהב דהגאון מוהרמב"ח כתב דהוי מחלוקת ר"י ורבנן, והקשה עליו החיד"א דלכאורה הוי מחלוקת במציאות, וכתב עליו השד"ח דאין בזה קושי' על הגאון מוהרמב"ח דלדידי' אפשר לומר דמחלוקת במציאות דדחיקא לן היינו דוקא בדבר שיש בידינו לעמוד ולברר אבל במה שהי' בזמן הקודם ואין בידינו לברר הדבר יתכן שיהיו חלוקים וכל אחד יאמר כפי מה שקבל מרבותיו.

ובאמת חוץ מהנ"ל דהכלל דאין מחלוקת במציאות הולך רק על מציאות הניתנת לבירור, אפשר להכריח מכ"מ בש"ס דפליגי בנוגע למציאות הדבר ולדוגמא, על בן סורר ומורה, עיר הנדחת, בית המנוגע, דפליגי בגמ' האם לא הי' ולא נברא או שהי'7. וע"כ צריך לחלק בדברים שאפשר לברורי עכשיו לשאר דברים. ואילו לפי המבואר בהשיחות הנ"ל משמע שכלל זה דאין מחלוקת במציאות הולך על כל הסוגים, וצ"ע במקור ויסוד הדבר.

[ואין הכוונה בדברים אלו לפרש כל המקומות דלא ליהוו מחלוקת במציאות8 אלא הכוונה בעיקר להוכיח מקור ויסוד הדברים דהאי כללא ד"אין מחלוקת במציאות" קאי גם אדברים שאין בידינו לברר.]

ד. ואולי נראה להביא ראי' לזה, לדוגמא מענין תק"ש דמצינו כמה דעות בגמרא וכתב בר"ן בר"ה (י, א מדפי הרי"ף בד"ה אתקין) דמביא בשם רב האי וז"ל שם: "אל תחשבו בלבבכם כי בימי רבי אבהו נפל ספק בדבר שהרי משניות קדומות הן א' אומרת תרועה ג' יבבות וא' אומרת תרועה ג' שברים והא אמרינן בהדיא אמר אביי בהא ודאי פליגי וכך הי' הדבר מימים קדמונים מנהג בכל ישרא' מהן עושין תרועה יבבות קלות ומהן עושין תרועה יבבות כבדות שהן שברים ואלו ואילו יוצאין ידי חובתן . . והי' הדבר נראה כחלוקא אע"פ שאינה חלוקה שהרי התנאין כמו שאמרנו למעלה הללו שונין שיעור תרועה שלש יבבות והללו שונין שיעור תרועה שלשה שברים אלו משנתם כמנהגם ואלו משנתם כמנהגם . . וכשבא רבי אבהו ראה לתקן תקנה שיהי' כל ישרא' עושין מעשה אחד ולא יראה ביניהן דבר שההדיוטות רואין אותו כחלוקה". עיי"ש9.

ויתכן דהנ"ל גבי תק"ש בנה אב דבכל מקום דאיכא פלוגתא (אפילו בדברים שא"א לברורי) א"א ללמוד דפליגי במציאות הדבר, דמאחר שלכל אחד יש קבלה מסורה מרבותיו מימים קדמונים מוכרחים לומר דשני הענינים נכונים ומיוסדים וצריך ליישבם שלא יהיו מחלוקת במציאות.

ולפי"ז גם בדברים שיהיו לע"ל הגם שהדברים עדיין לא היו אבל מכיון שכ"א קיבל זאת מרבותיו מוכרחים לומר דשניהם נכונים אלא שבדברים שיהיו לע"ל, מכיון שהדברים יהיו רק בצורה אחת (דלא כתק"ש שמהן עושין כך ומהן עושין כך) לכן מוכרחים לומר דפליגי בשאר דברים ולא על המציאות.


1) עי' לדוגמא לקו"ש חכ"ט עמ' 156 הע' 34. ועי' לקו"ש חכ"ד עמ' 21 ועי' בשד"ח מערכת מ"ם כלל קסד כמה דוגמאות בזה.

2) לקו"ש חי"ח עמ' 214.

3) לקו"ש חכ"ו עמ' 200. אלא דהתם קצת שונה דהמדובר הוא על מה שלא קבלו חכמים עדות ראי' מחמת קבלה שהי' בידם עי"ש.

4) ספה"ש ה'תשמ"ז ח"א עמ' 303 ואילך.

5) ג"ז שם.

6) ואפילו בזה גופא מעיר בשד"ח שם מכ"מ דמוכח לכאורה דפליגי במציאות ולדוגמא בחידושי הר"ן ריש פרק אלו טרפות (וכ"ה ברמב"ן שם) וצ"ע. וכן עי' בשו"ת אפרקסתא דעניא ח"א סי' קח לעוד דוגמאות.

7) עי' באנציק"ת ערך דרוש וקבל שכר.

8) ועי' שו"ת אפרקסתא דעניא ח"א סי' קח ובהערות שם.

9) ועי' בשיחת י"א ניסן ואחש"פ ה'תשל"ז.

שיחות
שמות בני בנימין ע"ש יוסף
הת' מ.ש. לובעצקי
תלמיד בישיבה

רש"י בבראשית מג, ל. ד"ה 'כי נכמרו רחמיו'. מסביר את שמותם של בני בנימין שכולם נקראו ע"ש יוסף וע"ש צרותיו.

והנה בשיחת ש"פ מקץ תשל"ה אמר הרבי שכשמונין בד"כ את בניו של בנימין מסדרים אותם עפ"י הסדר שנולדו, ואילו כאן הסדר ברש"י הוא עפ"י המאורעות שקרו ליוסף, ומתחיל מן הכבד ויורד אל הקל היינו מהמאורעות החמורים אל המאורעות הקלים יותר.

ולפי"ז שואל הרבי לא מובן הסדר ברש"י שהבן הראשון שמביא, שמו מורה על ענין חמור יותר: "בלע ע"ש שנבלע בין החומות", ואח"ז הוא "בכר ע"ש בכור לאמו" שלכאורה הוא לא כ"כ חמור, וכן מביא עוד כמה עניים שלא כ"כ חמורים והאחרון הוא "מרד ע"ש שירד לכבין האומות". ולא מובן א. מה החילוק בין בלע למרד שתוכנם אחד. ב. אפי' נאמר שיש חילוק בינהם בלע יותר חמור ממרד. היה צ"ל לכאו' הסדר שמרד יהיה אחר בלע ולא בסוף ואחר כמה בנים ששמותיהם הם בענינים קלים יותר, ע"כ.

אך בהמשך השיחה הרבי לא מתרץ את זה. ובשיחה המוגהת (נדפסה בלקו"ש חט"ו עמ' 348) כלל לא הובאה שאלה זו.

ואבקש מהקוראים להעיר ולהאיר בזה.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
רשימות
לקוטי שיחות
שיחות
אגרות קודש
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות