E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא

יצא לאור אי"ה לכבוד שבת פרשת ויחי - חזק ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ח טבת ה'תשע"ח

ש"פ אחרי-קדושים - תשס"ו
פשוטו של מקרא
עניין אחד נשנה פעמיים בתורה
הרב וו. ראזענבלום
תושב השכונה

מצינו כמה פעמים בפירש"י, שכשענין אחד בתורה נשנה פעמיים, מעיר רש"י ע"ז, ומתרץ למה נכפל. לדוגמא: בשמות יג, ה, ד"ה 'את העבדה הזאת': "והלא כבר נאמר למעלה (יב, כה) והיה כי תבואו אל הארץ וגו', ולמה חזר ושנאה וכו'". וכן בהמשך כה, כא, ד"ה 'ואל הארן תתן את העדות': "לא ידעתי למה נכפל, שהרי כבר נאמר (כה, טז) ונתת אל הארון את העדות וכו'".

וא"כ תמוה לכאו', שבפר' מצורע (יד, ל) מסיים הפסוק: "...מאשר תשיג ידו". ומיד לאח"ז (בפסוק לא) מתחיל: "את אשר תשיג ידו...". ואין רש"י מעיר ע"ז כלום.

פשוטו של מקרא
"אזהרה מניין"
הרב וו. ראזענבלום
תושב השכונה

בפירש"י ד"ה 'וחטאה בשגגה מקדשי ה' (ויקרא ה, טו): "שנהנה מן ההקדש. והיכן הוזהר וכו'". ובד"ה 'ולא תכחשו' (קדושים יט, יא): "לפי שנאמר וכחש בה . . למדנו עונש, אזהרה מנין וכו'". וכן בד"ה 'ולא תשקרו' (שם): "לפי שנאמר ונשבע על שקר . . למדנו עונש, אזהרה מניין וכו'".

וצריך להבין לפי זה, הרי בפר' אחרי (יז, ג-ד) כתיב: "איש איש מבית ישראל אשר ישחט שור או כבש . . ואל פתח אוהל מועד לא הביאו . . ונכרת האיש ההוא מקרב עמו". וכן בפסוקים שלאח"ז (שם, ח-ט): "איש איש מבית ישראל אשר יעלה עולה או זבח ואל פתח אוהל מועד לא יביאנו . . ונכרת האיש ההוא מקרב עמו".

למה לא אמר רש"י כאן "למדנו עונש אזהרה מנין"? ועד"ז צריך להבין בנוגע ל"וכחש בה" ובנוגע ל"ונשבע על שקר" (המובא בפירש"י לעיל), שנאמר בפרשת ויקרא (ה, כא-כד) למה לא שאל רש"י שם על אתר "למדנו עונש אזהרה מנין, ורק בפר' קדושים שאל על שניהם?

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
שיחות
נגלה
חסידות
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות
הגדה של פסח