"שמעון ולוי אחים" ופרש"י "בעצה אחת באו על שכם ועל יוסף ויאמרו איש אל אחיו וגו' לכו ונהרגהו מי הם אם תאמר ראובן או יהודה הרי לא הסכימו להריגתו כו' על כרחך שמעון ולוי הם שקראם אביהם אחים". ע"כ.

ויש בזה ג' קושיות:

א) בתחילת דבריו הוכיח רש"י באופן של שלילה (מהוכחה) שהי' שמעון ולוי. ובסוף דבריו הוכיח מזה שקראם אביהם אחים (מייתורא) [בתיבות "על כרחך שמעון ולוי הם שקראם אביהם אחים", הפסיק הוא לאחר תיבת "הם", דאם הוא לאחר תיבת ולוי אין לזה הבנה, וק"ל].

ב) זה שאמר יהודה "מה בצע" היה לאחר ששכך חמתם של השבטים ושמעו לראובן שאמר "השליכו אותו אל הבור הזה אשר במדבר". תדע דאל"כ – שמעון ולוי עצמם למה שמעו לראובן?

ג) עה"פ (לעיל יא, א–ג) ויהי כל הארץ שפה אחת גו' ויאמרו איש אל רעהו פרש"י מצרים לכוש וכוש לפוט ופוט לכנען – היינו דאיש אל רעהו לאו דוקא כ"א א' לשני ושני לשלישי – א"כ, אולי כאן הי' כמה אחים שהשתתפו ולא רק שמעון ולוי? (גם יש להעיר מ"ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו בראשית מב, כא)).

ועל קושי' זה (הג') י"ל, דמזה שקרא יעקב שמעון ולוי אחים ולא שתף שאר שבטים עמהם - מזה ראי' דלא היו יותר.

שוב ראיתי שבשיחת ש"פ ויחי תשמ"ז ס"ט (י"ל ע"י ועד הנחות התמימים ע' ז) הקשה "פארוואס האט רש"י ניט געזאגט דעם פירוש פריער אויפן פסוק "ויאמרו איש אל אחיו גו'", אז דאס מיינט שמעון ולוי, מיטן גאנצן חשבון אז דאס מיינט ניט ראובן וכו'?". ולע"ע (לפום ריהטא) לא מצאתי יישוב לקושיא זו בהשיחות.

ז"ע ראיתי ב"דברי דוד" להט"ז (עיי"ש בארוכה), שהקשה כמו שהקשה הרבי בהשיחה [למה לא פרש"י בפ' וישב שהי' שמעון ולוי], גם הקשה ע"ד מה שהקשינו קושיא א' [אם לומדים מהוכחה או מייתורא. ועל הקושיא שבהשיחה תירץ ע"פ קושיא הג' [דשם (בפ' וישב) היינו יכולים לפרש שכל האחים הסכימו (מכיון ש"ויאמרו איש אל אחיו" יכולים לפרשו שכולם הסכימו) ומביא בדיוק הראי' מפסוק הנ"ל שבפ' נח ות"ל שכיוונתי].

ומדי דברי בו יש להעיר מענין אחר המבואר בה"דברי דוד", שתירץ קושייתנו הא' בהקדים קושיא בהוכחת רש"י עצמו: אם שאר האחים לא היו מדברים לפני ראובן שמעון ולוי עצמם איך דיברו. ותירץ, דזה עצמו מרומז בפסוק כאן: שמעון ולוי אחים "וכי עד עתה לא ידענו שהיו אחים ותו מאי קישור יש להאי אחים לכלי חמס הנזכר אח"ז. אלא הכוונה דהכתוב אומר אני אפרש לך דשמעון ולוי שנזכר בהדיא שעשו הריגה בשכם מעצמם הם ג"כ שעשו מעשה יוסף ואוכיח זה דיש לך להקשות מי הם שעשו זה דעל כולם יש קושיא דהיינו מה שהזכיר רש"י ע"כ שמעון ולוי הם והנה גם עליהם יש קושיא האיך דיברו בפני ראובן וע"כ לתרץ שהם כבר עשו כן . . ולזה אמר הכתוב כלי חמס מכירותיהם גבי שכם וא"כ תולין הקלקלה במקולקל". (ועפ"ז מובן למה הביא רש"י הוכחה גם כשבפסוק מבואר דאחים הם).

ולכאורה ע"ד הפשט זהו קצת דחוק, וגם זהו רק לשיטתו שגם בבני השפחות יש הקושיא דאיך דיברו לפני אחיהם הגדול, אלא דמוכח מיששכר וזבולון ובבני השפחות יש עוד טעם. אבל יותר נראה ע"ד מה שמובא ב"שפתי חכמים השלם" דרק לגבי יששכר וזבולון שהי' ח' אחים גדולים מהם יש קושיא הנ"ל אבל לבני השפחות הי' רק ד' אחים גדולים מהם, לכן בשמעון ולוי שלגבם היה רק אח אחד גדול מהם ביותר אין קושיא איך דיברו בפניו*.