ב'היום יום' ט"ו אייר כתוב: "בימי רבינו הזקן הי' שגור בפי החסידים הפתגם "דער שטיקל ברויט וואס איך האב איז ער דיינער ווי מיינער. והיו מקדימים מלת "דיינער" – דיינער ווי מיינער" עכ"ל.

וידוע השאלה בזה דלכאורה הלשון "דיינער ווי מיינער" משמע שזה שהוא "מיינער" הוא פשוט וזה שהוא "דיינער" הוא חידוש שזהו "ווי מיינער", וא"כ זה שהקדימו דיינער למיינער לכאורה מדגיש שהמיינער יותר פשוט מדיינער.

ואולי י"ל בזה דהנה בתוד"ה "ששוו גיטי נשים לשחרורי עבדים" (גיטין ט, א) "איפכא הוה לי למימר ששוו שחרורי עבדים לגיטי נשים דעיקר דין מוליך ומביא באשה אלא אגב דעד השתא איירי בגיטין נקטי' ברישא".

והיינו דפשטות הלשון "שוו גיטי נשים לשחרורי עבדים" משמע דהעיקר דין הוא הוא בשחרורי עבדים אבל האמת היא דגיטי נשים הוא העיקר דין והא דהקדים גיטי נשים הוא משום דעד השתא איירי בגיטי נשים.

א"כ י"ל דהא דהקדימו 'דיינער' ל'מיינער' ע"כ הכוונה דעד השתא הי' עסוק ב'דיינער', והא דהלשון משמע ד'דיינער' יותר פשוט אינו ראי' ע"ד הנ"ל בשוו גיטי נשים לשחרורי עבדים.

אבל אם הי' הלשון "מיינער פונקט ווי דיינער", הי' אפשר לפרש ע"ד התוס' דאף ד'מיינער' יותר פשוט מ"מ הקדימו דעד עכשיו עסיק בי'.