במאמר ד"ה וביום שמחתכם תש"מ, סוף סעיף א (סה"מ מלוקט ח"א ע' שלח) נדפס: "…שעיקר התשובה הוא התאחדות עם המקור. קדמותם וישנו באופן מלמטלמ"ע ומלמעלמ"ט…".

והנה קטע זה מוקשה בלשונו. ביררתי הדבר ונודע לי שקטע זה הוא הוספת כ"ק אדמו"ר בכתי"ק, ובהגהה הראשונה כתב: "…התאחדות עם המקור קדמותם…", ובהגהה השני' הוסיף פסיק [,] בין תיבת "המקור" לתיבת "קדמותם", ובדפוס נשתבש ונדפסה נקודה [.]. ועפ"ז הפשט מובן: עיקר התשובה הוא התאחדות עם המקור, [דהיינו] קדמותם [של כל הדברים, דבר"ה חוזרים כל הדברים לקדמותם, שבזה מדובר לפנ"ז במהאמר]. ודו"ק.