בהערות ומ"מ על פל"ט ד"ה הצדיקים עובדי ה' בדו"ר הנמשכות כו' אבל .. שאר כל נש"י כו', מעיר כ"ק אדמו"ר: "לכאורה משמע מזה דדו"ר שכליים הוא רק בצדיקים, וכן משמע ספמ"א שכתב רק שצריך לקבוע כו' וכולי האי ואולי כו' כנ"ל .. ובפי"ב י"ג ט"ז משמע דגם בבינונים אפשר להיות. וי"ל דכיון דבבינונים אינם אלא בעיתים מזומנים כנ"ל פי"ב, לכן לא קאמר כאן אלא נשמות הצדיקים שאצלם הוא סדר העבודה. אבל מש"כ ספמ"א וכולי האי ואולי משמע דאי אפשר כ"א ע"י עבור כו' צ"ע. א"א ליישב דכונתו להשיג דו"ר שכליים בתמידיות ויותר מבינוני המתפלל כל היום דפי"ג". עכלה"ק.

והמו"ל פיענחו כוונת סוף ההערה: ואי אפשר ליישב ד(מ"ש בספמ"א "וכולי האי ואולי") כוונתו להשיג דחילו ורחימו שכליים (לא רק בעתים מזומנים, אלא) בתמידיות, ויותר מ(אשר אצל) בינוני המתפלל כל היום ד(לעיל) פי"ג.

וקשה לי – אמאי באמת אי אפשר ליישב כן? ומדוע לא הוסיף כ"ק איזו תיבות הסברה והשאיר הענין באמצע? ואם משום שעצם הסברא הוא דוחק, הול"ל "ודוחק ליישב כו'".

ולולא דמסתפינא הייתי אומר דהר"ת "א"א" יש לפענח (לא "אי אפשר", אלא) "אולי אפשר", והכל על מקומו יבוא בשלום.