שליח כ"ק אדמו"ר זי"ע, בודאפשט, הונגריה
בחוברת 'מראה-מקומות, הגהות והערות קצרות לאגרת הקדש סימן כ"ז', שזכינו ויצא לאור לקראת י"ט כסלו, כותב כ"ק אדמו"ר זי"ע בע' ח שם:
"ידוע מנהג ישראל חכמיו וגדוליו מימים רבים... לכתוב במליצות לקוחות מן התנ"ך ורז"ל או גם בקטעי פסוקים ומרז"ל... ביחוד נהגו כן במכתבים כלליים, בהקדמות ספרים וכיו"ב... אחז רבינו הזקן גם בזה בדרכו שלו, וכתב רוב המכריע של ספריו ומכתביו בלשון מדויקת וצחה בלי מליצות יתרות וכו' ובפרט כעבור שנים הראשונות לנשיאותו...".
ולכאורה יש להעיר שיוצא מן הכלל הנ"ל הם ספרי הלכה שלו שבו אין אדה"ז משתמש בשברי פסוקים כלל, אפילו בה' ציצית ופסח שנכתבו בצעירותו, עוד בהיותו בשבת תחכמוני אצל המגיד (ראה הקדמת בני הגאון המחבר לשו"ע אדה"ז). וכנראה כיון שבעניני הלכה צריך להשתמש בלשון קצר וברור שלא יתן מקום לטעויות ואי-הבנה (ראה לקו"ש ח"ה ע' 281 ועוד). ואכן רואים בספרים מסוימים של כמה מבין גדולי ישראל הספרדים שהרבו במליצות, ועד שלפעמים א"א לעמוד על סוף כוונתם. ונדמה לי שלכאן שייכים - עכ"פ חלק - מספרי החיד"א והיעב"ץ.
ויש לעיין במה שכותב הרבי "וכתב רוב המכריע של ספריו ומכתביו בלשון מדויקת וצחה בלי מליצות יתרות וכו' ובפרט כעבור שנים הראשונות לנשיאותו" איפה זה מתבטא לדוגמא ב'אגרות קודש' שלו שבו מופיעים המכתבים לפי סדר השנים, וגם האם עפ"ז יש לקבוע שאגרות פד-פה חסרות-תאריך (אג"ק שם ע' קפ-קפד) שיש בהם הרבה שברי פסוקים וכו', וכפי שצוין בשוה"ג שם, נכתבו בשנים הראשונות לנשיאותו?
ובהמשך להנ"ל העירני הרה"ת נחום שי' גרינוואלד משו"ת אדה"ז ריש סי' לב, שכותב: "...כי מעשה הכתב עלי לטורח גדול...".
Download PDF