תושב השכונה
א) בסדר נטילת ידים לסעודה ס"ה "ויש לשפוך על יד ימין תחלה ואחר כך על יד שמאל" וע"ז מציין הרבי "מג"א ר"ס קנ"ח" ומוסיף "וצ"ע שהוא בש"ס שבת ס"א ע"א".
(במג"א כתב: צריך ליטול יד ימין תחילה כדי שתשמש השמאל לימין (רקנ"ט פ' עקב) ועסי' ד' ס"י וב"י שם).
ובהפענוח ביארו שהצ"ע היא על המג"א "מה שמביא ענין זה מספרי קבלה (רקאנטי פ' עקב) - שהרי מפורש בש"ס: כשהוא רוחץ רוחץ של ימין ואח"כ רוחץ של שמאל".
וע"ז הקשה הראיב"ג שי' בגליון העבר (תשסט), דיש לעיין בזה, דהרי בב"י על הטור לעיל ס"ד הביא דיש סתירה בדברי הזהר, ומתרץ בב' אופנים. ושקו"ט בספרים עד"ז, ולכן הביא המג"א בשם הרקאנטי פ' עקב להוכיח דגם נט"י לסעודה הוא כנט"י שחרית כתירוץ הב', ולא נימא לתרץ כתירוץ הראשון של הב"י. וא"כ מהו הצ"ע על המג"א.
והנה, מה שביארו בהפענוח שהצ"ע הוא על המג"א מדוע הביא מדברי קבלה ולא משבת, לא נראה. דלבד זאת שכאן בציוני הרבי הרי בא לציין המקור, או לדון בדברי אדה"ז, אבל לא לדון בדברי המקור. א"כ מה מקום יש כאן להקשות על המג"א. (באותיות אחרות: מדוע מציין הרבי למג"א ומקשה עליו, שיציין לכתחילה לשבת. (וכנראה, שלכן נדחקו לפרש בהפענוח כנ"ל)). הנה לבד זאת, יתבאר לקמן, שאין כאן צ"ע על המג"א. והצ"ע הוא על זה שמציינים כאן להמג"א (ובמילא יתורץ קושיית המפענחים והראיב"ג שי').
ועוד, דלדבריהם (שהצ"ע הוא על המג"א שציין לקבלה ולא לש"ס) נמצא שהצ"ע הוא לא רק על המג"א, אלא גם על הב"י עצמו, שהביא מהזהר ולא מש"ס. לפ"ז מדוע מקשה רבינו רק על המג"א, שיקשה על הב"י עצמו, שהוא מקור כל הדיונים.
ב) ולבאר הצ"ע, יש להקדים לשון הגמרא והב"י:
שבת ס"א ע"א: תנו רבנן כשהוא נועל נועל של ימין ואח"כ נועל של שמאל . . . כשהוא רוחץ רוחץ של ימין ואח"כ רוחץ של שמאל, כשהוא סך סך של ימין ואח"כ של שמאל כו'.
ב"י בטואו"ח ס"ד (ד"ה ומשמע מדברי הרא"ש קרוב לסופו) (לאחרי שמביא הזהר בפרשת וישב ומקץ ופרשת תרומה): ושני מאמרים אלו נראים כסותרים זה את זה, (תירוץ א') ואפשר שיש חילוק בין נט"י דשחרית לנט"י דאכילה . . (תירוץ ב') ויש לפרש שלעולם תחילה נוטל יד ימין מיד שמאל בין בנט"י דשחרית בין בנט"י דאכילה כמ"ש בפ' וישב, ומ"ש בפ' תרומה . . היינו לומר שנוטל כלי של מים ביד ימינו ונותנו ליד שמאלו כדי שיריק מים על יד ימינו.
מזה רואים שישנם ב' ענינים: א) ענין הקדמת ימין לשמאל בכל דבר, מטעם חשיבות ימין. וכתוצאה מזה כן הוא גם בנט"י. וענין זה מקורו בשבת סא, א. ב) המובא בזהר (וקבלה), לענין נט"י, וכהכרעת הב"י בשו"ע (כתירוצו הב'), ובב' פרטים: 1) שהנטילה על יד ימין תהי' ביד שמאל (פ' וישב). 2) ליטול הכלי בימינו ונותנו לשמאלו וכו' (פ' תרומה).
היינו, שבכללות ישנם ב' ענינים: א) ליטול יד ימין קודם ליד שמאל. אבל אם רק מפני ענין זה, הרי לאו דוקא שהנטילה צ"ל ביד שמאל, ושצריך ליטול הכלי בימינו ונותנו לשמאלו. שהרי יכול ליטול בכמה אופנים אחרים. וב) המבואר בזהר, וכנ"ל.
ג) ועל כן, בכל מקום יש לראות באיזה ענין מדובר. אם בענין הא', או בענין הב'. ולציין בהתאם, או לש"ס שבת, או לזהר (קבלה).
שו"ע ס"ד ס"י: נוטל כלי של מים ביד ימינו ונותנו ליד שמאלו כדי שיריק מים על ימינו תחלה (ענין הב'. ולכן ציין בבאר הגולה להזהר).
מג"א ר"ס קנ"ח: צריך ליטול יד ימין תחילה כדי שתשמש השמאל לימין (רקנ"ט פ' עקב) ועסי' ד' ס"י וב"י שם (ענין הב'. ולכן ציין המג"א לקבלה).
שו"ע אדה"ז ס"ב ס"ד: לפי שמצינו שהימין היא חשובה בכל התורה כולה לענין . . וכן לענין . . לכן גם בנעילת מנעלים צריך ליתן חשיבות לימין. ס"ה: כשחולץ מנעליו חולץ של שמאל תחלה מפני שזהו כבודה של ימין. ס"ו: כשהוא רוחץ או סך ירחוץ או יסוך של ימין תחלה (ענין הא'. ולכן צוין בהמ"מ על הגליון לשבת).
שו"ע אדה"ז מהדו"ב ס"ב ס"ד: לעולם יקדים אדם ימינו על שמאלו בכל דבר לפי שהימין היא חשובה בכל התורה כולה . . . לכך יש לאדם גם כן לחלוק כבוד לימינו לעולם, ולכן כשינעול מנעליו ינעול של ימין תחלה, וכשחולץ חולץ של שמאל תחילה שזהו כבודה של ימין, וכן כשרוחץ או סך ירחוץ או יסוך יד ימין תחילה (ענין הא'. ולכן צוין בהמ"מ על הגליון לשבת).
שו"ע אדה"ז ס"ד ס"י: כשהוא נוטל ידיו צריך ליטול יד ימינו תחלה מטעם שנתבאר בסי' ב'. ולפי שטוב הוא שמן יד ימין יבואו המים על ידיו לטהרם מטעם שנתבאר בזוהר, לפיכך יטול כלי של מים ביד ימינו ונותנו לשמאלו כדי שישפוך מים על ימינו תחלה (על ענין הא' כותב אדה"ז עצמו "מטעם שנתבאר בסי' ב'", ובסי' ב' מקורו בשבת כנ"ל. ועל ענין הב' כותב אדה"ז עצמו "מטעם שנתבאר בזהר" וכנ"ל דבזהר נתבאר ענין הב').
שו"ע אדה"ז סקנ"ח סי"ט: כשהוא נוטל ידיו נוטל ימין תחלה ואח"כ יד שמאל וכן בכל פעם שהוא רוחץ ידיו רוחץ של ימין תחלה כמ"ש בסי' ב' (- ראה לקמן ד).
אדה"ז סדר נט"י ס"ה: ויש לשפוך על יד ימין תחלה ואח"כ על יד שמאל. אך על פי הקבלה יקח הכלי עם המים ביד ימינו תחלה ויתננו לשמאלו וישפוך בשמאלו על ימינו תחלה ואח"כ ישפוך בימינו על שמאלו (כנ"ל בשו"ע אדה"ז ס"ד ס"י).
ד) ומעתה יובן הצ"ע. שבסדר נט"י ס"ה הובאו ב' הענינים: א' "ויש לשפוך על יד ימין תחלה ואח"כ על יד שמאל" שהוא הענין דשבת סא, א. אבל לא צוין ב"שם הגדולים". ואח"כ כותב ענין הב' "אך על פי הקבלה יקח הכלי עם המים ביד ימינו תחלה כו'". וציין ב"שם הגדולים" ל"ב"י סי' ד' בשם הזוהר".
הנה המציין על ענין הא' (ממנו העתיק הרבי את המ"מ (ואולי העתיק מהמ"מ שעל הגליון לשו"ע אדה"ז סקנ"ח סי"ט הנ"ל) כיון שאין מ"מ ע"ז ב"שם הגדולים") ציין ל"מג"א ר"ס קנ"ח", וע"ז כתב רבינו שצ"ע על המ"מ, שהרי "ויש לשפוך על יד ימין תחלה כו'" הוא בשבת סא, א (ענין הא' הנ"ל), ולא הענין המובא במג"א (שהוא ענין הב' הנ"ל).
(ומובן שקושיא זו היא גם על המ"מ שעל הגליון בשו"ע אדה"ז סקנ"ח סי"ט, שעל מה שכתוב "כשהוא נוטל ידיו נוטל יד ימין תחלה ואחר כך יד שמאל וכן בכל פעם שרוחץ ידיו רוחץ של ימין תחלה" הרי מוסיף אדה"ז עצמו "כמ"ש בסי' ב'" ושם (סי' ב') נתבאר הטעם מהגמרא דשבת ענין הקדמת ימין לשמאל, א"כ מדוע צוין למג"א ששם מובא הטעם ע"פ קבלה "כדי שתשמש שמאל לימין").
ה) ומזה יובן ג"כ, שאי אפשר לפרש שהצ"ע הוא על המג"א ר"ס קנ"ח, מדוע ציין המג"א לקבלה ולא לשבת (כמו שכתבו בהפיענוח).
שהרי כנ"ל, מה שכתב המג"א "צריך ליטול יד ימין תחילה" הוא לא ענין הא' הנ"ל (שהוא הענין המבואר בשבת) אלא "כדי שתשמש השמאל לימין" שזהו הענין הב' הנ"ל (שהוא הטעם ע"פ קבלה). א"כ איך יציין המג"א לשבת (ובמילא סרה קושיית הראיב"ג שי').
Download PDF