חבר כולל מנחם שע"י מזכירות כ"ק אדמו"ר
כתב אדה"ז בסדר נט"י לסעודה סעי' ה': "ויש לשפוך על יד ימין תחילה ואחר כך על יד שמאל", ובהגהת רבינו הק' על המג"א שהביא מקור לזה מהריקנטי פ' עקב, "וצ"ע שהוא בש"ס שבת ס"א ע"א", ול"ל להביא ענין זה מספרי קבלה, עי"ש שהניח בצ"ע.
ובגליון העבר נתקשו להבין קו' רבינו זו על המג"א, דהרי הב"י בסי' ד' הביא סתירה בזה בדברי הזהר, דבפ' מקץ כתב שיטיל יד ימין תחילה, ובפ' תרומה כ' ההיפך ליטול יד שמאל תחילה, ולחד תי' דהב"י מחלק בין נט"י שחרית לנט"י לסעודה, דבנט"י שחרית צריך ליטול תחילה יד ימין, משא"כ בנט"י לסעודה תחילה יד שמאל, עיי"ש הטעם.
ואכן כמה אחרונים נקטו להלכה שבנט"י לסעודה בעי יד שמאל תחילה (עי' א"ר, נמוקי או"ח, ועוד) וא"כ שפיר הוכיח המג"א מהריקנטי דגם בנט"י לסעודה בעי יד ימין תחילה, ולא נימא לחלק כמש"כ הב"י, (בתי' הא' לתרץ הסתירה בזהר), וא"כ מהו הצ"ע על המג"א שהביא מקור לזה מדברי הריקנטי.
והנראה לומר בזה, דהבקדמת יד ימין, תרי דיני נאמרו בה, ושונים הם בעיקרם. דיש שתיקנו שעל הגברא לכבד יד ימינו, כמבואר בשו"ע אדה"ז סי' כ' סעי' ד' וז"ל: "לעולם יקדים אדם ימינו על שמאלו בכל דבר לפי שהימין היא חשובה בכל התורה כולה לענין עבודה ובהן יד ובהן רגל במלואים ובמצורע וכן בחליצה לכך יש לאדם גם כן לחלוק כבוד לימינו לעולם ולכן כשינעול מנעליו ינעול של ימין תחילה וכו' וכן כשרוחץ או סך ירחוץ או יסוך יד ימין תחילה", עכ"ל.
והנה זה ודאי דהא דבעי לנעול מנעל של ימין תחילה אינו כדי לכבד המנעל, דאין שום ענין לכבד המנעל, ולא מדיני מנעל קאתי, וכן בהא דיסוך יד מימין תחילה, פשוט שאינו מכבד כאן מעשה הסיכה, אלא שחיוב הוא על הגברא לכבד יד ימינו, דהיות שהימין חשובה בכל התורה כולה לעינן עבודה וכו', לכן על האדם לכבד יד ימינו, ע"י שמקדימו לעולם, והמקור לזה מש"ס שבת סא, א.
אכן יש עוד דין ביד ימין, דמצוות מסויימות יש לעשותן ביד ימין כדי לכבד מעשה המצוה, דכיון שיד ימין הוא חשוב יותר, לכן יש לעשות מעשה המצוה בימינו, דפעולת המצוה חשובה יותר כשנתקיימה ע"י יד ימין.
[וכגון בהא דכוס של ברכה נוטלו בימינו, כ' אדה"ז (סי' קפג סעי' ז') "והימין היא חשובה יותר לכבוד הכוס", דכבוד הכוס הוא כשנוטלו בידו הימנית, ומכבד בזה חפצא דהמצוה, ולא רק ידו הימנית, (ועפ"ז יובן דברי התוס' ברכות נא ד"ה אין לנו, ואכ"מ)].
והנפק"מ בין הנך תרי הוא באיטר יד, דבפרמ"ג מבואר דאף איטר יד יטול בימין כל אדם (וכ"ה בכה"ח עיי"ש), ולכאור' כ"ז הוא רק בכבוד מעשה הנטילה, אך לא בכבוד ימינו - דהרי אינו ימינו אלא ימין כל אדם.
[וכן נפק"מ לכאו' כשאחר שופך עליו המים, האם צריך "לשפוך מידו הימנית - על יד ימין - או שמספיק כששופך על יד ימין - ואפי' מידו השמאלית - ועצ"ע. עי' מש"כ בזה הרמ"א הובא בא"ר סי' צ' אות ה'.]
והנה ז"ל הריקנטי: שיטול ידו הימנית בידו השמאלית והטעם כי הימנית משובחת על השמאלית וצריך שהשמאל תשמש לימין, עכ"ל.
הרי דאין הריקנטי בא להשמיענו דין חדש, דמעשה הנטילה בעי להעשות ע"י ימין תחילה (ולא בא להכריע בזה בדברי הזהר), אלא קאמר כאן הדין הכללי שעל האדם לכבד יד ימינו "כי הימנית משובחת על השמאלית", הרי דמדין הכללי קאתי, והוא דין על הגברא לכבד יד ימינו לעולם, ואינו שייך למצות נט"י דוקא, דהרי גם במנעל צריך להקדים ימינו כנ"ל.
ומקור דין זה הוא בש"ס שבת סא, א, (כפי שמצויין על הגליון שבשו"ע אדה"ז סי"ב שם), וזהו שהק' רבינו על המג"א דלמה הביא המקור לזה מריקנטי – "שהוא בש"ס שבת", הרי דין זה שצריך האדם לכבד יד ימינו לעולם, לא נתחדש בריקנטי, והוא בש"ס שבת.
וכן למד אדה"ז בשו"ע דהא דבעי בנט"י ימין תחילה, הוא מדין הכללי שעל הגברא לכבד ימינו, ולא מדיני נט"י הוא, דז"ל (בסוס"י קנח): "כשהוא נוטל ידיו נוטל ימין תחילה ואחר כך יד שמאל וכן בכל פעם שרוחץ ידיו רוחץ של ימין תחילה כמ"ש בסי' ב'". עכ"ל. הרי דהך דינא דימין בנט"י הוא חד עם הנך דסי' ב' (מנעל, וסיכה וכו'), ומדין הכללי הוא, שעל הגברא לכבד את ימינו לעולם, ולא נאמר כאן דין חדש שמעשה הנטילה צריך להעשות ע"י ימינו, דלא שייך לנט"י דמצוה דוקא, כמפו' בדברי אדה"ז "וכן בכל פעם שרוחץ ידיו רוחץ של ימין תחילה כמ"ש בסי' ב'", הרי דבכל רחיצה צריך להקדים הימין, גם ברחיצה של חול, והוא ע"ד מנעל וסיכה כנ"ל*.
[וכ"ה בנט"י שחרית כמבו' באדה"ז סי"ד סעי' י' "כשהוא נוטל ידיו צריך ליטול יד ימינו תחילה מטעם שנתבאר בסי' ב'", הרי דגם הוא מטעם הנ"ל דסי' ב', וכנ"ל].
אכן בהא דהביא הב"י מזהר שתי המאמרים, האם יטול מימין לשמאל, או משמאל לימין, שם לא קאי על הדין הכללי שעל הגברא לכבד יד ימינו, אלא מעניני נט"י הוא, וכל' הב"י שם: "כיון שהם טמאות מסטרא מסאבא דשרייא עלייהו אי הוה נטיל בקדמיתא שמאלא בימינא הי' נראה כאלו סטרא דימינא משמש סטרא אחרא ולפיכך בעי לנטולי בקדמייתא ימינא משמאלא", הרי דלא קאי כאן בכללות כיבוד הימין, אלא דוקא בנט"י דידיו "טמאות מסטרא מסאבא", ואם הי' מתחיל בשמאל הי' נראה כאילו סטרא דימינא משמש לסטרא אחרא.
ואין הריקנטי בא להכריע בדברי הזהר כלל, ולכן לא הזכיר כאן דברי הזהר (כדרכו בכגון דא), אלא קאמר הדין הכללי שעל הגברא לכבד יד ימינו וכלשונו "כי הימנית משובחת על השמאלית", ולכן צריך האדם לכבד יד ימינו גם בנט"י דמש"נ וכנ"ל.
ושפיר מובן קושיית רבינו על המג"א דלמה הביא זה מהריקנטי, הרי מפו' הוא בש"ס שבת, דדין כללי זה לא מחדש הריקנטי וכנ"ל.
*) ומה שמציין שם בשוה"ג לריקנטי, צ"ע טובא. הרי מפו' בדברי אדה"ז שהוא חד עם הדין הכללי דלעולם יקדים ימין, אשר מקורו בשבת. ולענ"ד פשוט שקושיית רבינו על המג"א יהי' גם ע"ז.