א) בשו"ע יו"ד סי' קפז סעי' ה פסק המחבר אם יש מכה באותו מקום תולין בדם מכתה ואם דם מכתה משונה מדם ראייתה אינן תולים בדם מכתה.

וכתב הש"ך שם סקי"ט כתב הרב המגיד והר"ן והרשב"א דוקא שנתברר שהיא משונה הא לאו הכי תולין במכה לפי שהאשה בחזקת טהרה עומדת.

ובט"ז שם סק"ט הביא מהפרישה דאם שניהם לפניו לא ניזול לקולא כיון שאפשר לברורי וכל אדם יכול לברר אותו ונכון הוא שכן מצינו ג"כ בסי' א דכל היכא דהשוחט לפנינו לא אמרינן רוב מצויין מומחין הן.

וכתב הדגול מרבבה שם לבאר שיטת הש"ך דסומכין על חזקת טהרה ולא צריך לברור אם זה דם מכה מכה או דם ראי', אע"פ דבשחיטה אין סומכין על הרוב היכא דרוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן, דאיכא לברור אם הוא מומחה, וכתב ועיין במגן אברהם או"ח סי' תלז סק"ד [שעפ"ז יבואר החילוק].

דבשו"ע שם סעי' ב פסק השוכר בית מחבירו בי"ד ואינו יודע אם הוא בדוק אם הוא בעיר שואלו אם בדקו ואם אינו בעיר חזקתו בדוק ומבטלו בלבו ודיו.

ומבואר כן בגמ' פסחים ד, א למאי נפק"מ לישיילי'.

ובמגן אברהם סק"ד כתב שואלו דלא סמכינן אחזקה היכא דאיכא לברורי כמ"ש בי"ד סי' א ולא דמי לבדיקה דלא בדקינן אחר י"ח טריפות וסמכינן אחזקה דהתם לא הי' מעולם בחזקת טריפות אבל הכא כל השנה הי' בחזקת חמץ ובחזקת בדוק אתה בא להוציאו מחזקת חמץ לא סמכינן עלי' לכתחילה דומיא דשחיטה דבהמה בחיי' בחזקת איסור אבר מן החי עומדת. ע"ש כנ"ל בפי' דברי הרב"י...

ומבואר מהמגן אברהם דמתי אמרינן דלא סומכין על חזקה או רוב היכא דאיכא לברורי רק היכא דבא להוציא מחזקת איסור אבל היכא דאין מוציאים מחזקת איסור רק יש ספק לפנינו שפיר סמכינן על החזקה ולא צריך לברורי.

ועפ"ז כתב הדגול מרבבה בהל' נדה דשפיר כתב הש"ך דלא צריך לברורי אם זה דם מכה או דם נדה וסומכין על חזקת טהרה של האשה משום דכאן אין בא להוציא מחזקת איסור [ובימי ליבונה ראה בדגול מרבבה שם] ועד"ז כתב בגליון מהרש"א שם על הט"ז סק"ט.

ב) ולפ"ז צ"ב בשיטת אדה"ז שפסק שם בסי' קפז סקכ"ב כדעת הפרישה דאם אפשר לברורי אין לסמוך על החזקה לכתחילה כדלעיל סי' א בהגה"ה.

ובהל' פסח סי' תלז סעי' ה כתב כדעת המגן אברהם וז"ל בא"ד אעפ"כ חייב לשאול לפי שכל השנה הי' הבית בחזקת שיש בו חמץ ובחזקה זו שמן הסתם בדקו אתה בא לברר.

וא"כ מדוע צריך לברר אם זה דם מכה או דם ראי' ולא סומכין על החזקה, דהכא הרי לא בא להוציא מחזקת טומאה. (וכמו שהעיר הדגול מרבבה).

ג) והנה בהל' ציצית סי' ח סעי' ט פסק המחבר דצריך לבדוק קודם שיברך בחוטי הציצית אם הם כשרים כדי שלא יברך לבטלה.

ובמגן אברהם שם סקי"א כתב דהרא"ש כתב דנהגו שלא לבדקו דאוקי אחזקתייהו אלא שהחרד על דבר ה' יש לו לבדוק... אך נ"ל דמ"מ חייב לבודקן משום דאין סומכין על החזקה במקום דיכולים לבררו כמ"ש בי"ד סי' א ... וכתב עוד טעם מדוע צריך בדיקה בציצית. עיי"ש.

וכתב הדגול מרבבה שם ועי' במ"א סי' תלז סק"ד וצ"ע. והקושיא היא דלפי מה שכתב המגן אברהם בסי' תלז הכלל דרק היכא דבא להוציא מחזקת איסור צריך לברר א"כ הכא בציצית לאחר שתיקנו הציצית אין לו חזקת איסור שנפסקו ומדוע לא סומכין על החזקה לכתחילה.

ולהעיר שאדה"ז בסי' ח סעי' יג לא הביא טעם זה של המג"א דצריך לבדוק ציצית משום דלא סומכין על חזקה היכא דאיכא לברורי רק כתב הטעם השני שהובא במגן אברהם, עיי"ש.

ד) ומבואר לכאורה במגן אברהם דיש אופנים דצריך לברור אע"פ דלא בא להוציא מחזקת איסור.

וצריך ביאור מהי הגדר בזה.

ובמחצית השקל שם רצה ליישב דשאני חזקה מרוב דרובא עדיף מחזקה וברובא אמר המג"א הכלל בסי' תלז דרק היכא שמוציא מחזקת איסור צריך לברר.

אבל בחזקה צריך לברר גם היכא שאין בא להוציא מחזקת איסור.

ובערוך השולחן סי' ח סעי' יד הקשה על תירוצו של המחצית השקל דבסי' תלז מבואר להדיא במגן אברהם דגם בחזקה כן הוא וכן משמע באדה"ז סי' תלז שם [דרק היכא דהחזקה בא להוציא מחזקת איסור צריך לברורי].

ה) והנה בחידושי הריטב"א פסחים ד,א בד"ה דליתי' קמן דנשיילי' כתב יש למידין מכאן שאין סומכין על החזקות כל היכא דאפשר למידע קושטא כגון ראה אחד ששחט או בדיקת סכין לאחר שחיטה וכתב הרי"ט ז"ל ולדברינו שכתבנו שם בס"ד דסמכינן אחזקה י"ל שאין כל החזקות שוות וכן האמת. ע"כ.

ויש לבאר בזה דיש חזקה שהיא מצד בירור כמו חזקה שסתם בני אדם בודקים בליל י"ד כמו חזקה שליח עושה שליחותו וכיו"ב, ויש חזקה שהיא מצד דין חזקה דמעיקרא, כמו חזקת טהרה, חזקת פנוי' וכיו"ב.

ולפ"ז יש לומר בשיטת המגן אברהם ואדה"ז, (ואפשר דזהו גם כוונת המחצית השקל וראה בהגהות חתם סופר שם,) דהיכא דדנים לסמוך על חזקה דמעיקרא כמו חזקת טהרה או החזקה שהציצית היו כשר אז היכא דאיכא לברורי אין סומכין על חזקה זו וצריך לבדוק אף היכא דלא בא להוציא מחזקת איסור.

ולכן פסק אדה"ז בהל' נדה דצריך לברר אם זה דם נדה או דם מכה אם אפשר, ועד"ז המגן אברהם בציצית כתב דלא סמכינן אחזקה שהציצית כשרים וצריך לבדקן.

אבל היכא דדנים בחזקה שהיא מדין בירור ועד"ז רוב שהיא גם מדין בירור, אז יש לומר דאם אין חזקה זו בא להוציא מחזקת איסור אין צריך לשאול ולברר שהרי החזקה עצמה או הרוב היא הבירור.

ולכן כתב המגן אברהם ואדה"ז בסי' תלז הטעם דצריך לשאלו אם בדק הבית משום דבא להוציא ע"י חזקה זו מחזקת חמץ שהי' כל השנה. שבא להוציא מחזקת איסור ובאופן זה צריך בירור יותר היכא דאפשר ולכן צריך לשאלו אם בדק הבית.

אבל בטריפות אן שם חזקת איסור ושפיר סמכינן על החזקה שהבהמה כשרה שדין חזקה זו היא מדין רוב ובירור שרוב בהמות אינן טריפות (ראה הגהות חתם סופר שם) ולכן אין צריך בדיקה.

ולפ"ז מיושב פסקי אדה"ז ומג"א בזה.