א) בשבועות הקיץ שהימים ארוכים קבענו זמן אחד לקבלת שבת שהוא לפעמים מיד אחר פלג המנחה, שיש עוד שיהוי זמן גדול עד השקיעה, וישנם יחידים שומרי תומ"צ הרוצים לקבל שבת בזמנו הרגיל ולא מבעו"י. ושאלו האם מותרים במלאכה היות ואנו בית הכנסת היחיד בעיר שמקבל שבת בציבור? ולהוסיף היות שלע"ע חלק מהציבור אינם שומרי שבת לפועל, האם הצטרפותם לתפילה נחשבת כקבלת שבת ע"י הקהל.

ב) ונתחיל במה שסיימנו, האם צירוף מחלל שבת נחשבת קבלה כשנעשית מבעוד יום. דבשו"ע סי' רסא ס"ד כתב: "י"א שמצות עשה מן התורה להוסיף מחול על הקדש באיסור עשיית מלאכה בכניסת שבתות ויו"ט וכו'". וממשיך בס"ה: "ואם רצה להקדים ולקבל עליו תוספת שבת מפלג המנחה ולמעלה דהיינו שעה ורביע זמניות קודם הלילה הרשות בידו ונאסר בעשיית מלאכה".

ומבואר עוד יותר בקונטרס אחרון שם סק"ג דקבלה ע"י תפילה הוא קבלת עיצומו של יום (ולא רק תוספת) "ולפיכך חלו עליו כל חומרותיו ולהכי מיתסר אף בשבותים". משמע בזה דגדר הקבלה הוא לשבות ממלאכה דזהו דין תוספת שבת, ולפ"ז גם הדין שהיחיד נגרר אחר הצבור הרי הוא כלשון רבינו בשולחנו (סי' רסג סעי' יז) "אם רוב הקהל קבלו עליהם שבת המיעוט נמשכים אחריהם בע"כ ואסורים במלאכה". ולפי הנ"ל צ"ל שהקהל קבלו עליהם לשבות ממלאכה מבעו"י. ולכן בנדו"ד שחלק (ואולי רוב) ציבור המתפללים – לע"ע – אינם שובתים ממלאכה לא מיחשב כדין קבלת הקהל שהיחיד יגרר אחריהם.

ג) אבל לכאורה י"ל שמוכח להיפך מהמבואר בשו"ע סי' רסג סט"ז "אע"פ שלא התפללו הקהל עדיין, אם קדם היחיד והתפלל ערבית של שבת מבעו"י חל עליו קבלת שבת ואסור בעשיית מלאכה, אפי' אם אומר בפירוש שאינו רוצה לקבל עדיין אין זה מועיל כלום, כיון שכבר הזכיר ענינו של יום בתפילה", (והוא משו"ע סי"א שם, וכ"ה במ"ב סק"נ שם).

מבואר מזה לעניננו שהגם שחלק מהקהל לא מקבל עליו לשבות ממלאכה, מ"מ הרי ברור להם שמתפללים עתה תפילה של שבת, ואז חל עליהם קבלת שבת. ומה שעושה לאח"ז הוא חילול השבת שקיבל כבר בעצם תפילתו, ונחשב כקהל שקיבלו השבת מבעו"י.

ד) ובנוגע לדין היחיד, הנה בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"ג סי' לח) כותב בתו"ד: "אבל יש לידון באם יש בעיר בתי כנסיות הרבה שאין אחת נמשכת אחר חברתה כדאיתה במ"ב שם, והאשה הולכת לביהכנ"ס אחר, או אינה הולכת כלל לשום ביהכנ"ס איך הוא דין האשה כשהבעל מתפלל שבת בעוד היום גדול ובביהכנ"ס האחר לא קבלו שבת, והנכון לע"ד דאם מה שקבלו שבת בביהכנ"ס שמתפלל הבעל הוא לכוונת מצוה לקדושת השבת שיהיה תוספת יותר גדול או בשביל חשש שלא יבואו להתאחר במלאכה והוא מנהג קבוע שם, הוא בדין מנהג שעל האשה להתנהג במנהגי הבעל .. וממילא מוכרחת לקבל שבת כמנהג מקום בעלה. ואף שלא קבלה היא נמשכת גם בע"כ ואסור לה לעשות אפי' מלאכת עצמה .. ואם אינו לכוונת קדושת השבת אלא משום שאין רוצים לשנות זמן האכילה מהרגלה בימי החול, כמו שהוא בהרבה בתי כנסיות במדינה זו. וכדחזינן שרק בימות הקיץ שהימים ארוכים עושין כן ולא בימות החורף שהימים קצרים, אין זה כלל בדיני מנהג, ולא נאסר אלא הבעל שקבל כבר שבת שמ"מ הוא קבלה אע"פ שאינה לשם מצוה, אבל האשה לא נאסרה וכו'".

ומסיים התשובה "ומסופקני בקבלה זו שאינה לכוונת מצוה, שאפשר שהמיעוט לא ימשך אחר הרבים, דהא לא מצינו אלא בעובדא דריב"ם במרדכי ספ"ד דשבת שהיה זה הקהל שאמרו ברכו, שהתם היה זה הקהל שנתכוונו למצוה לקדושת שבת, והראיה שלו מגמרא היה שם למצוה ולא כשהכוונה אינה למצוה כלל, ואף דאין שם אלא ביהכנ"ס אחד, אלו שלא היו שם ולא קבלו שבת אולי אין נמשכים אחריהם, וצ"ע לדינא". ע"כ.

ובספר פני שבת (גליק) עמ' קלה מביא בשם שו"ת באר משה (ח"ב סי' יט) שכתב בפשיטות דבכה"ג אין היחיד נמשך אחר הציבור וכיון דבימים קצרים אין מקדימין, וכוונתן רק בשביל הנאתן וגם אין ברצונם ודעתם להכריע המיעוט שיהי' נגרר אחריהם, בודאי לא חל על המיעוט דין קבלת שבת, ע"כ, ואין הס' באר משה תח"י לעיין בו.

ה) ואבי שיחי' שלח לי העתק ממכ' שהשיב לא' הרבנים באירופא ששאלו ע"ד שאלתנו, ובתו"ד פ' שדין היגררות היחיד אחר הציבור לא שייך כלל בנידון זה, ומעתיק לשון אדה"ז בשו"ע שלו, וז"ל (סי' רסג סעי' יז, יט): "אם רוב הקהל קבלו עליהם שבת, המיעוט נמשכם אחריהם בע"כ, ואסורים במלאכה אע"פ שלא היו בבית הכנסת אצל קבלת שבת, ואפי' אומרים בפירוש שאינם רוצים לקבל שבת עדיין .. אבל אם רוב הקהל לא היו בבית הכנסת, אינם נמשכים אחר המיעוט. ועיר שיש בה בתי כנסיות הרבה אין הקהל המתפללים באחד מהם נמשכים אחר המתפללים באחרים, אע"פ שהמה המיעוט נגד האחרים, ויחיד שלא היה בבית הכנסת שקבלו בה שבת, אע"פ שהוא רגיל להתפלל תמיד באותו ביהכנ"ס אם רוב העיר לא קבלו עדיין שבת אפשר להתירו במלאכה". (ועי' במ"ב סקנ"א).

הרי מבואר כאן דחלות השבת בעו"י הוא לא בדרך ממילא אלא בקבלתו ע"י תפילה וכ"א זכותו לקבלו או לאו, ואין שום סברא לומר שאלפי ישראל הדרים בעיר זו יגררו אחר המיעוט שמקבל שבת מבעו"י אף שהם הציבור היחיד בעיר זו.